יום ירושלים תשפ"א: יש היום ניסים?
אולי התרגלנו, אבל המציאות שאנחנו חיים בתוכה היא פלא אדיר שקרה כנגד כל הסיכויים. האתר לדעת להאמין משתף בסרטון של הרב דני לביא, ר"מ בישיבה הגבוהה באלון מורה וחבר הנהלת מכון ידעיה, לכבוד יום ירושלים:
סיור מפתיע
במהלך סיור בירושלים, עצר המדריך ושאל את חברי הקבוצה: אתם רוצים לראות נבואה שמתגשמת ממש עכשיו? כולם כמובן הנהנו בהתלהבות. המדריך ביקש מהם להיות בשקט, התקדם לאט והצביע לצד ימין – הם ראו שם כמה קשישים יושבים על ספסל. אחר כך הוא הצביע לצד שמאל והעיניים של כולם ציפו בדריכות לראות משהו מיוחד – אבל לאכזבתם היו אלו רק כמה ילדים שמשחקים בכדורגל.
אחרי תחושת המבוכה בקבוצה, הוא שלף את התנ"ך וקרא את הפסוקים הבאים מספר זכריה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָים וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ".
אולי התרגלנו, אבל המציאות שאנחנו חיים בתוכה היא פלא אדיר שקרה כנגד כל הסיכויים. התחזית הריאלית יותר הייתה דווקא של הנצרות, שאחד ממנהיגיה אמר ש"האלוהים לעולם לא יניח ליהודים לחזור לירושלים". הייתה לו סיבה טובה להיות בטוח בעצמו, כיוון שאין בכל ההיסטוריה עוד תקדים לעם שגלה מארצו לתקופה כל כך ארוכה, הופץ לכל עבר, עבר רדיפות נוראיות, ולמרות כל זאת הצליח: לשרוד, לשמור על זהותו הלאומית, וגם לחזור לארצו ולהפריח אותה מחדש.
נרטיב או מציאות?
ואולי כל עם חושב שהוא הכי מיוחד, ולכן זה רק הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו? האמת היא שלא רק אנחנו חושבים כך. היסטוריונים והוגים רבים מאומות העולם, נדהמים כשהם מתבוננים בפלא שבהיסטוריה היהודית. לדוגמה: ההיסטוריון פרופ' ארנולד טוינבי, שלא היה אוהב ישראל גדול, כתב שההיסטוריה של עם ישראל היא "תופעה כה לא רציונאלית שלמולה ניצב כל היסטוריון פעור פה".
הפילוסוף הצרפתי סארטר, אמר: "אינני יכול לשפוט את העם היהודי על פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה האנושית. העם היהודי הוא משהו מעבר לזמן".
הדבר מדהים פי כמה וכמה, משום שהפלא ההיסטורי הזה גם נצפה לפני אלפי שנים בנבואות מפורשות!
אפשר נס בבקשה?
הרבה פעמים באים אליי עם שאלות ביסודות האמונה: מי אמר שיש אלוהים? למה דווקא היהדות נכונה? לפעמים גם עולה בקשה: למה הקב"ה לא יכול לעשות איזה נס קטן שיסיר לי את הספקות ברגע אחד? אבל כמעט תמיד אחרי התבוננות בנבואות ובהיסטוריה הישראלית, רוב הטענות והקושיות פשוט נעלמות. מתברר שאנחנו חיים בתוך נס גדול ומתמשך בלי שאנחנו שמים לב.
אנחנו כבר לא זקוקים להישען רק על העבר הרחוק של נסי יציאת מצרים, המציאות הפלאית שעומדת לנגד עינינו היום מאפשרת לנו את הוודאות האמונית הגדולה ביותר.
במשך אלפי שנים אבותינו התפללו 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', ושכניהם בארצות הגולה לעגו להם. אך הם המשיכו להאמין, ואנחנו כיום זוכים לחיות את חלומם.
אז תסתכלו על הזקנים בירושלים, על הילדים שמשחקים בתוכה, על עוד חתן וכלה שמקימים את ביתם "בערי יהודה ובחוצות ירושלים" כנבואת ירמיהו. ובבקשה, אל תתרגלו. כי מה שמבחינתנו נראה לפעמים כמחזה יומיומי ואפור, הוא לא פחות מהתגשמות ניסית ומרהיבה של נבואות עתיקות.
נס לחיזוק האמונה? אין צורך, אנחנו פשוט חיים בתוכו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
