יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ביקר בחריפות את החלטתו של נפתלי בנט ואיילת שקד להקים ממשלה עם יאיר לפיד והשמאל, כשבדבריו כתב כי מדובר ב"בגידה במחנה הלאומי".

הפוסט המלא של סמוטריץ':

כשקראתי למפלגה שלנו 'הציונות הדתית' עשיתי את זה בדיוק בשביל הרגע הזה. כדי שבתודעה ובספרי ההיסטוריה יירשם שהציונות הדתית לא היתה שותפה לבגידה הגדולה של בנט, שקד, וחבורת העסקנים הקטנה והצייתנית שהם גיבשו סביבם. בגידה במחנה הלאומי, בערכים, באנשים, בדגלים, ובדרך.

‏מה שירשם זו האמת: קומץ אופורטוניסטים תאבי שלטון שבגד כדי לממש אספירציות פוליטיות חסרות מעצורים של איש אחד, שנכשל שוב ושוב במבחן הציבור וכופה את עצמו על הציבור באמצעות תרגילים פוליטיים. חבורת אופורטוניסטים שמפרה את כל הבטחות הבחירות שלה ברגל גסה ועוטפת את זה במתק שפתיים שקרי ‏של אחדות ופיוס. "אחדות" בלי חצי העם. "אחדות" שמבוססת על החרמת מליון מצביעי ליכוד ושנאת חרדים ודתיים. "אחדות" שמוכרת את מדינת ישראל ומשעבדת אותה למפלגות תומכות טרור אנטי ציוניות.

אלף פוסטים שקריים שבנט מכתיב לחבורת העסקנים שמקיפה אותו לא ישנו את האמת: גם היום אפשר להקים ממשלת ‏ימין על מלא, ובנט יודע מצויין איך עושים את זה. בחודש האחרון הוא סרב שוב ושוב להצטרף למאמץ הזה, עשה הכל כדי לחבל בו, תוך שהוא מנהל מו"מ מקביל עם לפיד, העבודה ומרצ במטרה להיות ראש ממשלה.

בנט ואני נפרדנו לפני הבחירות בדיוק על הרקע הזה. בנט שרטט אחד לאחד את המהלכים שהוא מבצע עכשיו ‏במטרה להדיח את נתניהו ולהפוך לראש מממשלה בכל מחיר, תוך בגידה במחנה הלאומי ובדרך. סירבתי ללכת איתו להרפתקאה הזו ויצאתי לדרך חדשה-ישנה של ציונות דתית שמחוייבת לדרך ולמחנה ולא למימוש מאוויים פוליטיים של יו"ר המפלגה.

במהלך מערכת הבחירות הזהרתי מההתנהגות הזו של בנט שוב ושוב.‏בנט ושותפיו העמידו פני נעלבים, טענו שאני משקר ומנהל קמפיין נגטיבי ורצו לאולפנים כדי להכחיש ולהתחייב. אנשים טובים ותמימים בציונות הדתית סרבו להאמין, הם באמת לא היו מסוגלים להאמין שבנט הלך לאיבוד עד כדי כך. הם כעסו עלי שפילגתי, שאני מדבר לשון הרע על בנט. הם באמת האמינו להבטחות ‏ולשבועות שלו שלא יהפוך את לפיד לראש ממשלה, לא ישב עם מר"צ ואיבסתיאם מרעננה, ובוודאי שלא יהפוך תומכי טרור לשותף לגיטימי.

והאמת, אני עצוב שצדקתי. מאוד הייתי רוצה שיתברר שטעיתי. שבנט לא בגד. שהכל היה תרגיל פוליטי שנשמר בסוד שאפילו לי הוא לא רצה לספר. אבל למרבה הצער זה לא המצב ‏למרבה הצער צדקתי. למרבה הצער הוא לא מצליח להתגבר על תאוות השלטון שלו, על האמביציות האישיות ועל העלבונות שהוא ספג מנתניהו לאורך השנים. והיו הרבה כאלה, ונתניהו אשם בהם, אבל ארץ ישראל ועם ישראל ותורת ישראל ומדינת ישראל והברית של המחנה הלאומי, כל אלה חשובים הרבה יותר מכבוד ועלבונות ‏ואולי משהו אחד טוב ייצא מזה.

הציונות הדתית תתבגר, תשתחרר מרגשי הנחיתות שלה ותפסיק ללכת שולל אחרי כוכב נולד חדש ומזדמן. כריזמטי, היטקיסט ומטכ"ליסט, מצליחן כזה שהגיע משום מקום והואיל בטובו להנהיג אותנו. כזה שפעם אחר פעם גילה סימנים של אחד שמשתמש וזורק, ואנחנו, קצת כמו אשה מוכה, ‏חזרנו שוב ושוב לתת אמון. התאהבנו באמביציה, בסיסמאות על היד על הגה, בחלומות השלטון, עייפנו אולי קצת מעשיה אפורה וסיזיפית של חינוך והתיישבות וחברה ורווחה, ועוד דונם ועוד עז, ועוד מוסד ועוד שכונה וקהילה. נמאס לנו להיות שחקן משני, רצינו לגעת קצת באבק הכוכבים והתמכרנו לאשליה.

‏וזה לא שלא היו סימנים מוקדמים. הם היו שם כל השנים. באותיות קידוש לבנה. סימנים של אבדן דרך ובלבול מושגים, של פזיזות ילדותית ואמביציות פוליטיות בלתי נשלטות, של חוסר אחריות וזיגזג לא מוסבר. אבל לא רצינו לראות. לא רצינו להתעורר משכרון הגדלות. ועכשיו? עכשיו בהחלט יהיה לנו הרבה ‏מאבק הכוכבים הזה. יהיה לנו ראש ממשלה עם כיפה שלצידו יאיר לפיד שהזיל ריר על גירוש מתיישבי גוש קטיף, ואביגדור ליברמן המסית הראשי, ומר"צ ידידת האג, ומרב מיכאלי שסבורה שהמשפחה היא המקום המסוכן ביותר לילדים לגדול בו, ואיבסתיאם מרעננה שמאוהבת בצפירת יום השואה, ויאיר מזהה תהליכים גולן ‏ומעל כולם, או נכון יותר מתחת כולם, מפלגות תומכות טרור ששוללת את קיומנו כמדינה יהודית ושמאז ומעולם היה ברור שלא מקימים איתם ממשלה. אז נכון, ביבי התחיל. אז מה? ביבי גם הכיר במדינה פלשתינית בנאום בר אילן. ממתי נתניהו הוא המצפן הערכי שלנו?! אני לתומי חשבתי שצריך מפלגה דתית לאומית ‏מימין לליכוד בדיוק כדי לעמוד בפרץ מול אבדן הדרך שהליכוד ומנהיגיו חווים מעת לעת, ולא כדי לאגף את הליכוד משמאל.

אבל זו האמת. יש מפלגה דתית לאומי שנשארת נאמנת לדרך, לערכים ולמחנה. מפלגה עם מצפן ומצפון שתמשיך לאגף ולשמור על הליכוד והמחנה הלאומי מימין. נמשיך לשאת את דגלי הציונות הדתית בראש התורן. נאבק בכל כוחנו בממשלת השקר והבגידה שבנט רוקח, ‏נציב לה חלופה ערכית, יהודית ולאומית, ובעזרת השם נפיל אותה הכי מהר שאפשר והמחנה הלאומי יחזור לשלטון.

התפכחות היא אף פעם לא דבר קל. אבל היא הכרחית ומחויבת המציאות. ואם עושים אותה נכון יוצאים ממנה מחוזקים.

הציונות הדתית לא בגדה.