בבית משפחת חברוני, מתכנסת המשפחה של הרב יונתן חברוני ז"ל, אברך בישיבת גבעת שמואל בנספה באסון בהר מירון בל"ג בעומר. שם הם יושבים שבעה.
הודיה הללי אחותו אומרת לסרוגים: "אי אפשר לפספס את החיוך שלו. אני עוברת על הגלריה שלו בטלפון, הוא פשוט קורן בכל התמונות, עם החיוך הגדול והשקט הזה שלו".
"אח שלי אמר לי שהאירוע במירון זה לא סתם אירוע, זה אולי אירוע יחיד בשנה שרואים חרדים מכל הגוונים ודתיים מכל הגוונים, זה אירוע שמנציח את האחדות הזאת שהיינו רוצים לראות בעם ושניקח ממנו את השמחה והאצילות שהייתה לו".
"כל הזמן הוא ניסה להצחיק אותנו, לשמח אותנו", היא מתארת את דמותו. "בחתונה שלי אני לא אשכח, איך כל הזמן הוא רק היה סביבי וניסה להצחיק כמה היה לו חשוב שכולנו נצחק ונחייך", היא מספרת.
"כל הזמן הוא סיפר בדיחות מטומטמות רק כדי לראות אותנו שמחים ומחייכים. ולמרות שאני הייתי שונה ממנו בכל האמונות שלי ובדרך חיים שבחרתי הוא אף פעם לא התערב לי. כל הזמן התעניין בשלומי. הוא רק רצה לעזור. גידל שלוש בנות ויש לו אישה מהממת. היה אבא מדהים וחם".
בעלה של הודיה, אור חיים הללי. גיסו של הרב יונתן ז"ל. אומר גם הוא: "יונתן היה אדם ענק. רק בתהליך של השבעה והלוויה טעמנו יותר ויותר מהדמות הענקית שלו, היה אדם שמחבר בין שמיים וארץ. כל הקהילה שלו, החברים ומי שמכיר אותו, נכבש מהחיוך שלו והצניעות שלו ואהבה שלו כלפי הזולת וכלפי התורה, היו לו מידות של ענווה. היה לו חיוך ושקט שכל בן אדם הוקסם ממנו".
אור מספר שיונתן, "היה עם הרגלים על הקרקע ובאותו זמן עם הראש בשמיים, התורה הייתה בראש מעייניו, עם כל זאת היה מצחיק. אנחנו צריכים להתחזק במידת האור הזה של יונתן, עם החיוך האוהב והחם שלו".
לדבריו: "המסר הגדול מהאירוע הזה הוא מסר של אחדות. יונתן היה איש שכל כולו אחדות", מסכם אור.
תגובות