על רקע האסון בהר מירון, מתגברות הקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת האירועים שגרמו למותם של 45 בני אדם, באסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות המדינה.

על פי חוק, ועדת חקירה ממלכתית מוקמת לפי החלטת של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בעקבות דיון בדוח של מבקר המדינה.

לאחר ההחלטה על ההקמה, הסמכות על הרכב הוועדה היא בידי הנשיא של בית המשפט העליון.

אבתר חיות (צילום: אורן בן חקון/פלאש 90)

למעשה, ועדת חקירה ממלכתית פועלת כמעין "בית משפט", ובשל כך יהיו בה לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד ייווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא שופט של בית המשפט העליון או שופט של בית משפט מחוזי או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש.

מכוח הוועדה לזמן עדים ואף לכפות עליהם להשיב לשאלותיה. היא רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומר שעשוי לסייע לה בחקירה, גם חומר חסוי.

כאשר הוועדה מסיימת את דיוניה עליה להגיש דוח הכולל ממצאים והמלצות, והיא רשאית לפרסם עוד קודם לכן דוח ביניים על תוצאות חקירתה. דוח הוועדה מפורסם לאחר הגשתו לממשלה, אך ניתן לקבוע שהדוח או חלקים ממנו יישמרו בסוד "למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על עניין כלכלי חיוני של המדינה על שלומו או פרטיותו של אדם, או על דרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין".

על-פי פסק דין של בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות.

למעשה, הממשלה לא חייבת לקבל או ליישם את ההמלצות הוועדה, כאשר ללחץ הציבורי בעקבות פרסום הדו"ח יש משקל גדול.

מה קורה כאשר הממשלה לא רוצה?

מכיוון שפעמים רבות הממשלה לא מעוניינת בוועדת חקירה עם כוח אמיתי, היא מקימה "ועדת בדיקה ממשלתית" בראשות שופט בדימוס. ועדה כזו מוקמת ע"י החלטת שר וסמכותה מוגבלת יותר.

אחת הוועדות המוכרות ביותר, היא ועדת וינוגרד, לחקר מלחמת לבנון השנייה. אז ראש הממשלה אולמרט סירב להישמע ללחץ הציבורי להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ובמקומה ייסד ועדת בדיקה ממשלתית.

חשוב לציין כי אין אפשרות להשתמש לאחר מכן בחומר הנאסף כראיה במשפט פלילי. המטרת בהגבלה הזו היא למקד את עבודתן של ועדות חקירה בהיבטים הציבוריים ולאו דווקא הפליליים של האירועים הנחקרים, וכדי להסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו במירון אחרי האסון (וידאו: עומר מירון/ לע"מ)

18 ועדות, האחרונה לפני 13 שנים

מאז שנחקק חוק "ועדות חקירה ממלכתיות" בשנת 1968, הוקמו 14 ועדות חקירה ממלכתיות, ועוד 4 ועדות הוקמו על-פי חוק מבקר המדינה.

הראשונה הייתה בשנת 1969 – "ועדת זוסמן" שבדקה את אירוע הדליקה במסגד אל-אקצא אך המפורסמות ביותר היו ועדת אגרנט בשנת 1973 (חקירה על אירועי מלחמת יום כיפור), ועדת כהן בשנת 1983 (אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון), ועדת שמגר בשנת 1995 (רצח רה"מ רבין) וכן ועדת אור בשנת 2000 (אירועי מהומות אוקטובר 2000).

הוועדה האחרונה מונתה בשנת 2008 – ועדת מצא, שחקרה את אופן טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון.