לפני 110 שנה אירע אסון בל"ג בעומר במירון ו-7 בני אדם נהרגו. החרדים בצפת האשימו את הנשים ואסרו בחרם את השתתפותן בהילולת הרשב"י. פעילה ציונית דתית בשם עדה פישמן לא קיבלה את הגזירה, ניפנפה את האיומים ועלתה למירון למרות הכל. שירה אליצור עם הסיפור על האישה שכולנו חייבות לה הרבה:

"אעלה למירון על אף החרם"

בשנת 1911 אירע אסון בחגיגות ל"ג בעומר במירון. מעקה ברזל ישן שהיה על המרפסת במתחם הקבר התמוטט, ועשרות חוגגים נמחצו. רבים נפצעו ובסוף היום נמנו שבעה הרוגים. הציבור החרדי בצפת הודיע כי האסון נגרם בשל התערבבות בין נשים לגברים ולכן אסר בחרם על הגעת נשים למתחם קבר רשב"י בל"ג בעומר. מי שלא קיבלה את הגזירה, הייתה עדה פישמן. פעילה ציונית דתית, שהייתה מורה בבית הספר העברי בצפת.

"כשנודע לנו הדבר – נזדעזענו. הודעתי באופן ברור ומוחלט, שאעלה למירון על אף החרם" היא מתארת את הסיפור.

הדיווח על האסון במירון בעיתון "האור"

בל"ג בעומר של שנת תרע"ד (1914) עדה ועוד שתי חברות, אחת מהן חילונית, העמיסו את החמור בצפת ויצאו לכיוון מירון. בדרך הן רואות את כל הנשים שממתינות בדרך, ואלו מלוות אותן במבטי כמיהה.

"כשהגענו למירון, שוב התערבנו בתוך הקהל. שמנו לב, שהחרדים הבאים בקרבתנו נרתעים מאתנו בסלידה, כאלו שנתקלו בדבר טומאה. היינו שלוש נשים בין אלפי גברים. עד חצות השתתפנו בחגיגה. ראינו את הריקודים הנלהבים, את הטלת החפצים היקרים לתוך להבות האש בשם נשים צדקניות לזכרו של ר' שמעון בר יוחאי."

"אנשי צפת שתקו והחרם הופר לחלוטין"

בסופו של דבר חזרו עדה וחברותיה לצפת, ולמרות האיומים, בית הספר לא נסגר והשלוש לא פוטרו. "אנשי צפת הבינו, כי מוטב להם לעבור על העניין בשתיקה. מאז הופר החרם לחלוטין, ונשי צפת היו מבקרות במירון מדי שנה, ונהנות מן החגיגה בל"ג בעומר, ואין פרץ ואין צווחה".

עדה פישמן מימון. האישה שניצחה את החרם (קרדיט: נחלת הכלל)

שלושים וחמש שנים אחר כך, עם הקמת המדינה נבחרה עדה פישמן-מימון לחברת כנסת מטעם מפא"י, וכיהנה יחד עם אחיה הרב יהודה לייב פישמן-מימון, שכיהן כשר הדתות מטעם המזרחי.

היא נפטרה ללא ילדים, אז כשאתן עולות לקבר רשב"י בל"ג בעומר, תגידו גם תפילה לעילוי נשמתה של הודל עדה בת בובע גולדה