תהיו הראשונים להתעדכן!
נרשמים לניוזלטר של סרוגים ומקבלים מדי יום את החדשות והעדכונים הכי חמים ישירות למייל.
הפרקליטות והשב"כ מעוניינים לאשר בכנסת חוק נגד הפגנות – ושוב ינסו ארגוני מחאה מימין ומשמאל, וארגוני נכים ועובדים למנוע זאת
שיתוף פעולה נדיר בין ארגוני השמאל והימין נחשף הבוקר בועדת הפנים של הכנסת, כשזו תדון בהצעת החוק לרישוי הפגנות. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנועדה לאסור קיום הפגנות ומשמרות מחאה ליד בתיהם של בכירים. בישיבות הקודמות שערכה הועדה בהצעה, נרשמה הסכמה נדירה בין כל הדוברים, חברי כנסת, ארגוני זכויות אדם מימין ומשמאל וגופי מחאה – שההצעה פוגעת קשות בדמוקרטיה, ועל כן אינה ראויה להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
כבר בישיבה הקודמת טענה עו"ד רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי "לאחרונה התרבו המקרים בהם אישי ציבור ועובדי ציבור נאלצים להתמודד עם הפגנות בפתח בתיהם, אל מול עיני ילדיהם ומשפחותיהם, וכי הדבר הפך למטרד בלתי נסבל הפוגע אנושות במוטיווציה ובנכונות שלהם לבצע את תפקידם". היא תארה תאור חי של הפגנות אלה אשר חלקן הידרדרו, לדבריה, למצבים של הטרדה, צעקות, עלבונות, הפרעות בשעת לילה מאוחרת וכדומה.
נציגי השב"כ בוועדה הביעו בעבר התנגדות חריפה לשינויים בהצעת החוק, ודרשו לקבל אותו ככתבו. הם טענו שההפגנות ליד בתיהם של עובדי ציבור "גורמות להם להיחלש במילוי תפקידם, ולעתים אף לעזוב את התפקיד". הדבר בנפשנו – אמר היועץ המשפטי של השב"כ – והפרטיות של עובדי הציבור היא ערך חשוב שיש להגן עליו. דברים אלו זכו לביקורת חריפה מקיר לקיר, בטענה כי השב"כ אינו ידוע בתור גוף שמגן על הפרטיות דווקא.
עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח ציין כי ככל שההפגנות הופכות להיות פוגעניות – הרי שקיימים מספיק איסורים ומספיק דרכי ענישה בחוק הפלילי על מנת למנוע זאת, אך בשום אופן אין לשלול את זכות המחאה עצמה.
נציגי ארגוני הנכים ונציג ההסתדרות, תארו באזני חברי הועדה את האפקטיביות הרבה של הפגנות מול בתיהם של אישי ציבור, ואמרו כי בשום אופן לא יסכימו להסתפק בהפגנות מול משרדי הממשלה, "שם אף אחד לא סופר אותנו" – הדגיש דורון יהודה מארגון הנכים.
אורית סטרוק מארגון זכויות האדם ביש"ע הדגישה כי למען הגילוי הנאות חשוב לציין שעו"ד שי ניצן, שמיצג את הפרקליטות בדיון, נאלץ בעצמו לחוות משמרות מחאה מול ביתו, עקב הטענה שהוא אחראי להריסת בית משפחת פדרמן על תכולתו.
"ההפגנות מול בתיהם של עובדי ציבור לא נועדו לרפות את ידיהם מביצוע תפקידם", טענה סטרוק, "אלא לפעמים דווקא להצביע על כך שנעשה שימוש בתפקיד ובסמכות באופן לא ראוי ותוך גרימת עוול". לדבריה, הפרטיות של עובדי ציבור דוגמת שי ניצן אינה חשובה יותר מהפרטיות של כל אדם אחר, וכשם שמתיישבי חברון נאלצים לשמוע בפתח בתיהם את מפגיני השמאל הקיצוני – אין סיבה שבכירי הפרקליטות לא ישמעו בפתח בתיהם ביקורת ומחאה על העוולות השלטוניות שהם אחראים להן".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו