יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' פנה הערב (רביעי) לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר תקווה חדשה גדעון סער, וקרא לצדדים להיפגש ולסדר את ההדורים כדי להגיע להסכמה על הקמת ממשלת ימין משותפת.

המכתב המלא של סמוטריץ' לנתניהו וסער:

אני מבקש לשתף אתכם בהרהורים אקטואליים שעוטפים אותי בזמן שהוא למעלה מן הזמן – ברגעי שעת בין ערביים שבין זיכרון לעצמאות, בעיצומם של ימי ספירת העומר.

בעבר, בהיסטוריה של עמנו, קשור תוכן הימים הללו בעניינים לכאורה כל כך מנוגדים. בניין מצד אחד, חורבן ויסורים מצד שני. בניין של עם ישראל בראשית דרכו – במעלה שמן היציאה לחירות פיזית משיעבוד מצרים אל החירות הרוחנית של קבלת התורה. ויסורים. אוי כמה יסורי גלות ופורענות, כמה תוצאות נוראיות של שנאת החינם המלווה את עמינו לאורך כל שנות ההיסטוריה שלו. עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא. פרעות ת"ח ות"ט. כוס תרעלה.

אבל האמת היא שמבט עומק פנימי, אלו תכנים ממש לא מנוגדים. יש להם מכנה משותף: בניין. אלו ימים של בניין. אבל שתי דרכים לו לבניין, בניין בדרך הקלה ובניין הדרך הקשה. גם היסורים ייסורי בניין הם. יסורים מתקנים וממרקים שבסופם ובעקבותיהם בניין. יסורי גלות שהבאנו על עצמנו כשהחמצנו הזדמנויות לבניין בדרך הטובה ואילצנו את רבש"ע לקדם את הבניין בדרכים אחרות.

ובהווה, בדורות שלנו, אנחנו שזכינו – גם בהם אלו ימים של בניין, שבהם סיבבה ההשגחה העליונה את התקדמות שלבי הגאולה מיום העצמאות אל יום ירושלים, ובעזרת השם עוד היד נטויה.

וגם בדורות שלנו מהולים בהם, בימים הנשגבים הללו, יסורי הבניין – מיום השואה אל יום הזיכרון.

ועכשיו, כן ממש עכשיו, מולנו, מול העיניים והידיים שלנו, נתון להחלטתנו –

צומת מכריע.

צומת מכריע שבו הניחה אותנו יד ה' הטובה עלינו, כנראה בכוונה, ובוחנת האם הפקנו את לקחי ההיסטוריה. את לקחי שנאת החינם, את לקחי יסורי הבניין. צומת שבו אנו נדרשים לבחור האם נדע להסתדר בינינו, להתגבר על שנאת חינם ומשקעים, להתעלות לגודל הרגע, ולקחת את עתידנו בידינו, או שהשנאה תגבר חלילה, ובמו ידינו נפקיד את גורלנו בידי שונאינו ונפקיד בידיהם את מפתחות הממשלה.

במוצאי הבחירות כמו יצאה בת קול משמיים והכריזה: "בני חביבי, אם לא תדעו להסתדר ביניכם תעבור ההכרעה לאויביכם תומכי הטרור השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".

האמת היא שגם אז, אם חלילה נאכזב, הבניין יתקדם, איתנו או בלעדינו. פשוט כי זה לא הבניין שלנו. זה הבניין שלו. של ריבונו של עולם. נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, והרבה שלוחים לו למקום.

אבל בידינו לבחור איך הוא יתקדם. בעיתה או אחישנה, בשליטה ובהובלה שלנו, בהתקדמות מלאת אור ושמחת בניין, או חלילה בדרך היסורים כשהגוי אשר עליך יעלה מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה.

איך אפשר להיות עוורים ולא לראות את המציאות, לאטום אזניים ולא לשמוע את הקול?! איך אפשר לא לראות בבירור את צומת הדרכים המאפיינת כל כך את ההיסטוריה של העם היהודי: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע, ובחרת בחיים!"

אדוני ראש הממשלה, חברי גדעון סער,

תבחרו בחיים!! אתם חייבים. למענו של העם היושב בציון. למען שמו באהבה.

הבה ונבחר יחדיו נכון. בואו נשאיר את עתידנו בידינו. בואו נלמד אנחנו היהודים להסתדר אחד עם השני ולא נפקיד את מפתחות עתידנו בידי אויבינו הקמים עלינו במתק שפתיים.

אני קורא ומפציר בכם מעומק הלב, תנו לעם הטוב הזה מתנת יום עצמאות והיפגשו עוד היום. כן היום, בתפר נורא ההוד הזה שבין זיכרון לעצמאות, על המטען ההיסטורי הרב שהוא נושא בחובו. ישרו את ההדורים ביניכם, הקשיבו יחדיו למשק כנפי ההיסטוריה ותוכיחו שאתם ראויים לה.

אני מכיר אתכם. שניכם בעלי תודעה היסטורית עמוקה. אתם מכירים היטב את ההיסטוריה ואת תוצאותיה ההרסניות של שנאת חינם בעמינו. ואני יודע שיש בכם אחריות. אחריות לעתידו של העם היהודי ומדינת ישראל, אחריות להיות ראויים לקרבנות הרבים שעם זכרם התייחדנו היום כולנו, אחריות שלא ירד קרבנם לשווא בנבכי הציניות והפוליטיקה האישית הקטנה. אחריות להתעלות לגודל הרגע ולהקים ממשלה טובה ויהודית לעם ישראל.

אני מתחייב מראש לתמוך בכל הסדר שאליו תגיעו ביניכם.

זה בידיים שלכם. הצילו את מדינת ישראל ואל תחמיצו את הרגע.