לא פעם אנחנו כהורים, משדלים את הילדים שלנו לעצמאות.

אנחנו רוצים שהם יירדמו לבד, יתלבשו לבד, ובכלל, שיצטרכו אותנו קצת פחות.

אבל איך אפשר לעודד את הילד שלנו לעצמאות אמתית, מהלב, ולא רק חיצונית? המתכון הנכון חבוי באיזון העדין בין תלות לעידוד והתנסות.

יכולתו של ילד להתקיים באופן עצמאי תוכל להתרחש רק כשיתמלאו צרכי ההיקשרות והמגע שלו, וכשהוא ירגיש כי יש דמות מכילה וסומכת מאחוריו, ללא כל תנאי.

כאשר ילד לומד לצעוד, וההורה לא ירצה יותר להרימו, כי הוא כבר יכול לבד- סביר שהילד יתעסק בכך, ויבקש ידיים. אך אם יאמר ההורה- "אני כל כך מתגעגע להרים אותך!" הילד ירצה לצעוד לבד.

ככה זה. בטבע שלנו.

ד"ר ניופלד, פסיכולוג התפתחותי קנדי, אומר כי ככל שנרעיף על ילדינו שפע חום, אהבה ומגע, כך הם יתנהלו בצורה בטוחה יותר, יסמכו עלינו ועל הסביבה שלהם, וירצו להתנסות בצורה עצמאית.

העצמאות שאנחנו מצפים שתבשיל אצל הילדים שלנו תגיע מתוך קשר נכון של הורה-ילד, ולא מתוך "חינוך" או "משמעת" כפי שאנחנו נוטים לחשוב. כפי שאנחנו לא מלמדים את העובר ברחם לנשום, או את הפרח לפרוח, אלא רק מהווים מעטפת ומספקים להם את התנאים הנדרשים לקיום תהליך הצמיחה, כך גם במשך שנות הילדות, עלינו לספק את הצרכים הרגשיים שיאפשרו לבקיעת אישיותו העצמאית של הילד.

ככל שה'מיכל' שלהם יהיה מלא יותר, כך הם ירגישו שהם יכולים לשחרר ולהתנסות לבד בעצמם.

אנחנו, כהורים, כאן בכדי לאפשר ולהציע להם להתנסות באופן עצמאי בפעולות שונות, אבל בלי להפעיל עליהם לחץ ולדרוש זאת.

אני למשל, משתדלת לשלב את הבנות שלי בפעולות יומיומיות. שטיפת כלים עבור הבכורה זו ממש חוויה. גם את מכונת הכביסה מזמן לא הפעלתי לבד. בת השנתיים וחצי שלי כבר יודעת לשאול אם מפעילים מכונה בהירה או כהה, ואיפה התא של ה"אבקת סוכר".

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

התפעול המשותף של הבית הוא מקום נהדר לתת להם להרגיש חלק מהעולם שלנו, להרגיש שהם מוערכים, עוזרים ובוגרים.

אני יודעת שהן מסוגלות ויכולות לעשות הרבה לבד, אבל זה לא מונע ממני לעשות עבורן, כשהן מבקשות. אני אנעל עבורה את הנעליים, אעזור לה לאסוף את המשחקים, וגם ארים את התיק בדרך לגן.

ואני שמחה בתלות ובעצמאות שלהן גם יחד.

ילד עצמאי, הוא ילד שירגיש שאנחנו מאחוריו. ככל שנזמין את הילד להישען עלינו, ככל שידע שיש לאן לחזור במקרה הצורך הוא ירגיש עצמאות להתנסות.

אי אפשר ללמד ילד להיות ישות עצמאית. זה עניין התפתחותי, עניין של מוכנות ובשלות. אנחנו יכולים לטפח את התהליך, לספק לו את התנאים המיטביים, אבל השאר- זה שלו.

שיהיה לנו חג עצמאות שמח!

===================

בר רובין – עובדת סוציאלית ואימא לשלושה ילדים