על רקע הבחירות הקרבות לעיריות, שוחחנו עם רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים, הרב שלמה אבינר, עד כמה צריך האזרח בעל זכות הבחירה, להתחשב בדעתם של הרבנים כשהוא הולך להצביע.

האם צריכים לבחור במועמד או במפלגה מסוימת בגלל שרב אמר שצריך להצביע לו?

כתוב בפוסקים, בחת"ם סופר ועוד, שכשיש בחירות זה כמו בית דין,  בית דין עם המון אנשים בבית הדין. כל הבוחרים הם כמו בית דין, שעומדים להכריע בדבר חשוב, עם השלכות מאות כבדות.

בבית הדין הזה יש אנשים גדולים, יש רבנים גדולים ויש גם אנשים פשוטים. אבל שמו את האנשים הפשוטים ומי שנמצא בבית הדין, אסור לו לבטל דעתו בפני דעת מישהו אחר, כי אז הוא מיותר, ולכן הוא צריך לומר את מה שהוא חושב. כמובן, הוא מקשיב לדברי האחרים, הוא יכול להשתכנע, אבל הוא צריך לומר את דעתו.

בדיני נפשות כדי להיות בטוחים שהדיין לא יושפע, מתחילים דוקא מהדיין הקטן ביותר ורק אז עוברים לשמוע את דעתו של הגדול. ולכן גם לא מושיבים בבית הדין אב  ובנו, רב ותלמידו, משום שהתלמיד חושב כמו רבו, והוא כאילו לא פה, ולכן אין 23 דיינים, אלא פחות.

ולכן כשיש בחירות לכנסת, לעיר או כל דבר שיהיה, אדם הוא חייב להחליט על פי מה שהוא מבין שזה נכון. ואם הוא לא מצליח להחליט, מותר לו לשים פתק לבן. אבל אסור לו לומר "אני לא מצליח להחליט, אז אני מבטל דעתי בפני דעת פלוני שהוא יותר חכם ממני", כי אז כאילו הוא לא הצביע.

אז איך הרבנים חותמים על מכתבי תמיכה במועמדים?

ברור שלרבנים מותר והם חייבים להביע דעתם. הם אומרים אני תומך בפלוני בגלל נימוקים 1,2,3. לזה יש משקל, אבל אתה צריך להכריע בגלל שאתה מקבל את הנימוקים. אמנם מי אני הדל שאלך על פי ואחליט מול הרבנים? זה לא משנה, אתה תעשה חושבים לפי מה שאתה יכול. אז הרבנים מביעים דעתם, בתוספת נימוקים, ואני מקבל את הנימוקים.

אם אדם יכול ללכת לצבא ולהסתכן ולמסור את נפשו ולפעמים לקבל החלטות, שנוגעות לא רק לחייו אלא גם לחיים של אחרים, אז הוא גם שווה כדי להביע את דעתו בבחירות לתפקידים ציבוריים. אי אפשר לומר לו, ללכת לקרב אתה שווה, אבל להביע דעה מי מתאים אתה לא שווה.

אז אם רב אומר תצביעו למועמד פלוני, צריך להקשיב לו?

לא. אתה צריך להקשיב, אבל בסופו של דבר להכריע על פי הנימוקים, שאתה חושב שהם נכונים, כפי כוחך.

ומה צריכים להיות השיקולים?

כשאנחנו בוחרים אדם לתפקיד מסוים, אני לא צריך לבחור אותו בגלל מה שטוב לי, זה מעין שוחד, כדאי שהוא יעמוד בראש כי לא יהיה טוב מזה. אני צריך להחליט מה יהיה טוב לעיר, כמובן יכולים להיות חילוקי דעות, מה טוב לעיר ומה טוב למדינה, זה לגיטימי, אבל נקודת המוצא, היא לא מה טוב לי, אלא מה טוב לתפקיד הזה. מותר לי לחשוב, שהמפלגה שלי היא הכי טובה בעולם בשביל כלל ישראל, זה לגיטימי. אבל אם אני בוחר מה שטוב לי באופן אישי, זה לא תקין.

ומה בדבר רבנים שמבטיחים גן עדן למי שיצביע למפלגה מסוימת וגיהנם למפלגה אחרת?

זה בוודאי לא תקין. משה רבנו הבטיח גן עדן למי שיקיים מצוות ויתנהג כראוי. אז גם אם לא מצביעים למפלגה כזאת, אז ההבטחה של משה רבנו עדיין קיימת.