יום הדיונים השני בשלב ההוכחות של משפט נתניהו נפתח בשני דיונים קצרים בנוגע לתוקפם של ראיות וחלקים בעדותו של עד התביעה המרכזי, אילן ישועה.

הדיון השני עסק בסוגיית השיח עם ישועה בפרקליטות טרם עדותו. אמש, השופטת רבקה פרידמן פלדמן הקצתה לכל אחד מהצדדים 10 דקות לטיעונים משלימים לעמדותיהם בעניין שהוגשו לבית המשפט. בפועל הדיון ארך זמן רב הרבה יותר. עורכי הדין דרשו לקיים חקירת משטרה משלימה ולהתעלם מריענון העדים שנעשה לישועה.

עורך דינו של ראש הממשלה, בועז בן צור הצביע על היקף ריענון העדות שנעשה לישועה וחוסר פירוט הריענון: "העד נחקר ב9 ישיבות, מדובר בכ1400 עמודי חקירה – לעומת זאת מזכר ריענון העדים שארך 7 ישיבות מסוכם ב7 עמודים. רק כדי להבין את הפרופורציות".

בן צור הוסיף לגבי האינפורמציה בריענון העדים: "אנחנו שומעים לראשונה חלקים נרחבים בחקירתו של אילן ישועה. עברנו חקירת משטרה, שימוע, הכל – ורק אז אנחנו מקבלים את חלקי התביעה האלה. ההגנה מקופחת בהליך הזה".

התובעת הראשית במשפט, ליאת בן ארי (צילום: חיים גולדברג/סרוגים)

בכדי להסביר את דבריו, אמר: "הכנו את ההגנה שלנו על בסיס גרסה א' ואנחנו צריכים להתמודד עם גרסאות נוספות ששמענו אתמול (בעדות ישועה, א"ב). ההגנה קופחה בהליך הזה, היינו יכולים להתייחס לדברים האלה כבר בשימוע. הקיפוח נוצר מהחלטת הפרקליטות לבצע השלמות חקירה בריענון העדים".

"הריענון שנעשה על ידי הפרקליטות ללא תיעוד, כשאנחנו לא יודעים האם הוא הודרך בתשובות, זה פשוט לא יתכן".

"חוצפה זה מה שעשיתם"

בשלב זה נרשם עימות קל בין צוות התביעה להגנה. התובעת בתיק 4000, יהודית תירוש, מלמלה "איזו חוצפה" בהתייחס לאמירתו של בן צור לגבי הדרכת העד ישועה. בן צור הגיב בחריפות: "אה, חוצפה? חוצפה זה מה שעשיתם לו, גברת תירוש! הם תמיד נעלבים…"

עו"ד ז'ק חן שמייצג את שאול אלוביץ' התייחס לאמירת בית המשפט כי ההגנה בכל מקרה תיחשף לפרטים במהלך עדותו הראשית של אילן ישועה: "אם אין הבדל בין חקירה משטרתית לעדות הראשית – נגיש לבית המשפט בקשת שחרור ונגיע רק לחקירה הנגדית. למה צריך אותנו כאן?"

לדבריו, "הפרקליטות לא פנתה כראוי לחקירת משטרה, למרות התרעותינו בעבר. כשקוראים את המזכר, כל משפטן הגון היה מבין שמדובר בדברים חדשים – בניגוד לפסיקה". בהמשך אמר כי "לא ניתן לחיות בעולם בו ההנחה היא שהשלמת החקירה תתנהל בצורה לא תקינה".

עו"ד ניצן וולקן, חברת צוות תיק 4000, בהתייעצות לפני הדיון היום עם התובעת הראשית במשפט נתניהו, ליאת בן ארי (צילום: חיים גולדברג/סרוגים)

השופטת: "כל מילה יכולה להיות מכריעה"; התובעת: "פעלנו כראוי"

התובעת בתיק 4000, יהודית תירוש, טענה: "אנחנו פעלנו כראוי, כך מאפשרת הפסיקה. לא ניתן להכריע היום האם ריענון הזיכרון של ישועה עולה בקנה מידה אחד עם הודעותיו במשטרה או לא". לדבריה, "הצורה בה ההגנה מציגה את ריענון העדים, חוטאת לפסיקה בעניין מגה תיקים".

השופטת רבקה פרידמן פלדמן אמרה: "התוספת בריענון היא ללא הקלטה כמו בחקירות משטרה. הסנגורים לא יודעים מה אמר העד, ולכל מילה יכולה להיות משמעות מכרעת". התובעת תירוש: "כל השאלות בריענון העדים היו פתוחות. הוא לא עומת עם עדויות אחרות ולא הודרך. לא 'בישלנו' אותו".

"הסכמתו של ישועה הייתה לא מדעת"

לאחר מכן החל הדיון השני בסוגיית קבילות הראיות שהושגו על ידי המשטרה, לטענת ההגנה ללא צו, ולטענת הפרקליטות עם צו. בן צור אמר כי: "מנסים להגיש לבית המשפט חומרים שהושגו בלי שהיה לגביהם צו חיפוש. זה הכל על רגל אחת. החוק קובע שחיפוש בחומרי מחשב נעשה רק על פי צו. אין מקבילה להוראה כל כך ייחודית. חייבים צו שופט".

"ההסכמה של ישועה לא נולדה מהאוויר. חוקרי המשטרה ניצלו את הצו שהיה להם לצורך חקירת בזק-יס, והם חיטטו והחזיקו חומרים בנוגע לחקירת תיק 4000".

הזוג אלוביץ בבית המשפט (צילום: חיים גולדברג/סרוגים)

בן צור טען כי "הסכמתו של ישועה למסירת החומרים הייתה לא מדעת". השופטת הגיבה: "כשאדם אומר שהוא היה מוסר את החומרים מרצונו החופשי, לכאורה אין פגיעה בפרטיות". בן צור: "בחינת קבילות הראיות היא בזמן שהשיחות הושגו, לא מה העד ישועה אומר כעת". השופטת: "אבל העד אומר מה הוא סבר בזמן אמת".

בתגובה אמר בן צור: "מוזר. באותו יום ש'העד הנלהב' הסכים, הלכו להוציא צו. אם הוא הסכים, למה צריך צו? עצם הוצאת הצו מראה שהייתה ברשות החוקרת הבנה שיש צורך בצו. בהוצאת הצו, תעתעו בבית המשפט. גם אם הצו לחיפוש בחומרים של אילן ישועה היה ניתן כדין, הוא לא יכול להכשיר את העבירות שנעשו טרם ביצועו".