תגובה לרב שהתיר צילום עצמי בהר הבית.
כבודו דן ומאריך להתיר להצטלם צילום עצמי וצילום סתם בהר מרום הרים, ולדעתו אין חשש מצד מורא מקדש, ופלפל בדבר כדי מדתו ורוחו הטובה עליו.
ואני לא כן עמדי, אוחז אני במורא, במה שהורו רבותיי שאסור לעלות להר. ומפציר אני באלה העולים לחדול מהמנהג המגונה של עליה וצילום על ידי אחרים או עצמי במקום הקודש.
וחפץ אני להעיר נקודה עקרונית שהכותב הנכבד התעלם ממנה. ראשית חכמה יראת ה'. ולכן עוד לפני שרצים להגדרה ברמב"ם אני מבקש להזכיר פסוק בקהלת: "אל תבהל על פיך. ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים, כי האלהים בשמים ואתה על הארץ, על כן יהיו דבריך מעטים".
כל קרבה אל הקודש אמורה לעורר יותר ויותר הרגשות של קדושה. הקדושה הזו עניינה הוא אחד: לדעת מחד גיסא מי אנחנו ומאידך גיסא לפני מי אנו עומדים. מתוך כך ברורים דברי הרמב"ם שלא מן המקדש אתה מתיירא. כל מהות המקדש הוא ביטול למי ששיכן שמו בבית הזה.
כבר הרמב"ם ביאר במו"נ שעניין הטומאה והטהרה יסודם כדי להרחיק את בני האדם פן יהרסו אל ה'. ולכן אני ניצב בתמהון כיצד כבודו השמיט את העיקר מכל הדיון. כל מהותו של הצילום ובפרט זה הצילום העצמי הוא הנכחת האדם המצטלם. שיתוף עם חבריו וגאווה מדומה שהנה הוא (האדם האומלל שרואה עצמו מבעד למסך, ולא כאן המקום להאריך בתרבות הצילום והמסכים) מדמיין שכבש עוד יעד.
ההמצאה הזו של הצילום, ובפרט זה העצמי שנעשה למגפה עולמית, היא תולדה של תרבות ששואפת להנכיח את האדם ורק אותו. כיצד העמדה הנפשית הזו יכולה בכלל להתחבר למצוות מורא מקדש.
אני מתמלא חלחלה למראה תמונות וצילומים המופעים באתרים החדשותיים מהר הבית, בלי הפרדה בין נשים לגברים, עם נגיעות אסורות, עם הפניית גב. וכי לזה ייקרא מורא מקדש? יעיין כבודו ביומא נג' וברמב"ם בהלכות בית הבחירה פ"ז הלכה ד'. ובהמשך שם כותב הרמב"ם: "וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת במקום שמותר לו להיכנס לשם ויראה עצמו שהוא עומד לפני ה'. כמו שנאמר 'והיו עיניי ולבי שם כל הימים'. ומהלך באימה וביראה ורעדה שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש".
איך אפשר להתעלם מדברים כל כך פשוטים ולעקם את האמת, היש מאן דהו שיכול לקיים את דברי הרמב"ם כפשוטם וגם להצטלם?
הייתי נוכח בימים האחרונים באירוע שהתקיים ברובע היהודי מול הר הבית . נכח שם תלמיד חכם שלא יכול היה לאכול באותה השמחה כי היה זה מול מקום המקדש. זוהי יראת שמים.
ועוד הערה עקרונית: איני מכיר את הרב הכותב, ועם כל הכבוד אליו ואל משנתו סבור אני שרק אותם גדולים המתירים לעלות להר הם אלו אשר צריכים לחוות דעתם בשאלה זו, ותמהני אם הם יתירו את הדברים.
הניסיון הנואל להצדיק צילום עצמי במקום כל כך קדוש, מוכיח כאלף עדים שהאדם המצטלם אינו מבין לפני מי הוא עומד. ולדידי פשוט שזה ביטול בידיים של מורא מקדש. ולית דין צריך בשש.
=======
הרב יצחק נרי'ה הוא ראש הישיבה הגבוהה 'תורה בציון' ויו"ר ארגון החסד 'אחד לאחד'
אם ההר היה עומד בשיממון היה מקום בדוחק לפילפול הזה, אך במצב הנוכחי? אתמהה