אל תתעלמו: כך תזהו שהילד שלכם במצוקה

"פתאום הילד אחר לגמרי! אני לא מכירה את הילד שלי!". לאחרונה אני שומעת מהורים לילדים בגילאי בית הספר היסודי על שינויי התנהגות קיצוניים אצל הילדים שלהם.

אימא תיארה לי את בנה בן ה 9: "פעם הוא היה ביישן.. או לפחות הייתה לו יראה, הוא לא היה מתחצף בבית הספר. פתאום אין לו בעיה להפריע למורה, לענות לה בחוצפה….ונראה שבכלל לא אכפת לו אפילו להגיע למנהלת!". אז מה זה התופעה הזו?

אל תטעו לחשוב שמדובר 'בביטחון עצמי מופרז' שרכש הילד, לא בזה מדובר. מדובר במצוקה רגשית. ילד שמפרק את הכללים הברורים והבריאים שידע להחזיק קודם, מראה שהוא מתפרק קצת בעצמו. ההתנהגות הזו מעידה על זעקה לעזרה.

הילדים שלנו זקוקים להבנות של 'מה כן' ו 'מה לא', והן נותנות להן ביטחון להתנהל בעולם החברתי שסביבם. אם לילד לא אכפת יותר ממצבו בבית הספר משמע שהוא קצת מיואש.

זה הזמן לסייע לו

סיוע אינו אומר לתת רק מענה התנהגותי לגילויי חוצפה שיש בבית וכמובן לא להסכים לקבלם. אלא להפנות את הזרקור לצורך הרגשי שלו, לקושי ולהתפרקות הפנימית הוא חש.

בבית הספר: המורה, המנהלת והאימא צריכות לאסוף אותו לשיחה ישירה ומלאת אמון בו. לשתף אותו בכך שאין אפשרות לתת לו לדבר ככה למורה וזה לחלוטין לא מקובל. יחד עם זאת לומר לו שהן מכירות אותו ואת מי שהוא. שהן מבינות שזו התנהגות שמעידה על קושי ומצוקה והן רוצות לעזור.

לשאול מה הוא מרגיש לפני שהוא מתפרץ? האם זה הקושי לשבת ולהחזיק מעמד בכיתה בהקשבה? האם ייתכן שהוא צריך מנוחה או הפסקות מדי פעם? צריך לשתף את הילד במציאת הפיתרון למצב: "מה אתה חושב שיכול לעזור לך להחזיק מעמד את כל היום בבית הספר בצורה שאתה מסוגל לא להתפרץ או להתחצף למורה? מה –אתה—צריך?"

פה נדרש הילד לעשות פעולה בוחרת של 'התבוננות פנימה' לבדיקה מה יכול לעזור לו להתמודד ולשפר את המצב. לא כל הילדים מורגלים ויודעים לעשות פעולת בדיקה כזאת, ולכן כדאי לסייע להם. אם הילד באמת לא יודע, ניתן להעלות בפניו רעיונות, אך לבסוף הוא זה שצריך לבחור מה מתאים לו ולהיות נאמן לבחירתו.

הקשיבו למצוקה שמאחורי החוצפה

אל תאמינו להם! זה לא שלילדים היקרים האלה באמת כבר לא אכפת מבית הספר ומהיחסים בבית. הם פשוט מיואשים בגלל שקשה להם. והדרך היא אותה אטימות, לכאורה, שהם אימצו לעצמם.

מחובתכם לא לקנות את מצג השווא הזה ולחזור ולהצטרף לעולמם הרגשי עד שיתעורר שוב וייפתח אליכם. בשום מצב ובשום פנים ואופן אל תוותרו להם. ואל תוותרו עליהם. הקשיבו למצוקה שמאחורי החוצפה והאדישות ומשם הביאו את החיבור המחודש.

===================

נעמה וקסמן – עובדת סוציאלית ומדריכת הורים