"המפקד צעק: "אש, סבתו, אש! וגם תתפלל!"

מאות תלמידים, בוגרים ובני המשפחות השכולות התכנסו אתמול (ג') בישיבת הכותל לשיח לוחמים ולאזכרתם של הנופלים מבני ישיבת ההסדר במלאת 40 שנה למלחמת יום כיפור.

את העצרת פתח ראש הישיבה הרב ברוך וידר שאמר כי "תעצומות הנפש של תלמידי הישיבה שנלחמו במלחמת יום הכיפורים נחרטו לנצח על קירות הלב ובית המדרש ועמדו לנגדי ולנגד חברי בקרב האימה של סולטן יעקב במלחמת של"ג"

בשיח הלוחמים אמר הרב חיים סבתו, מחבר תיאום כוונות ור"מ בישיבת ההסדר מעלה אדומים כי בכל המלחמה – "לא איבדנו את צלילות הדעת, היינו מלאים אמונה ותורה, לא היה רגע אחד שאיבדנו את האמונה וזה בא לידי ביטוי בתפילות ובאמירת תהילים. היה רגע שבו המפקד שאמר לנו בתחילת המלחמה שהוא אפיקורס צעק לי "סבתו אש אש ותתפלל צעקתי לו תתפלל אתה והוא אמר לי – אבל אני לא יודע איך ,אז אמרתי לו חזור אחרי אנא ה' הושיעה נא"

"ראיתי בעיניים את הטנקים הסורים זורמים לגשר בנות יעקב, ידענו שאנחנו הטנקים האחרונים ואם ניפול אין מי שילחם, ידענו שאנחנו כחוט השערה מלהיות מנוצחים, והחלטנו שאין ברירה חייבים לעצור אותם, לא חשבנו על אף אחד. העין היתה בכוונת, ידענו שחייבים לירות ולפגוע וזה מה שעשינו".

אל"מ בדימוס יהודה וגמן, ממפקדי חטיבת אורי אור שנלחמה ברמת הגולן סיפר על הקשר המיוחד בין מפקד קיבוצניק לחייליו תלמידי הישיבה : "הרגשתי שבני ישיבות ההסדר השרו בעת הלחימה רוגע ושיויון נפש, למרות שכמו כולם הם חוו פחד מוות, נראה לי שבחורי הישיבות עמדו במעמסה הנפשית טוב מאחרים, כי החוסן החיצוני נעוץ בעומקה של האמונה, ככל שהאמונה חזקה יותר החוסן והעמידות משמעותיים יותר"

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

מאז אני שואל: מה תרמתי היום

הרב שלמה גולדשטיין, שהיה תותחן בטנק סיפר כי באחד מימי הלחימה שבהם הטנק היה תקוע בלא יכולת לנוע, צעק עליו מפקדו (הקיבוצניק החילוני) יהודה וגמן "שלמה תתפלל תתפלל – אין עוד מה לעשות כאן רק תתפלל"

הרב ישעיהו הדרי ראש הישיבה בימי המלחמה אמר כי סיפורי התלמידים מהמלחמה הם ספר מוסר של ממש שיש ללמוד אותו והזכיר את הנופלים שהיו תלמידי חכמים אמיתיים ואבידה כבדה לעולם התורה: הרב שמואל אורלן, ישעיהו הולץ, אליהו פייג, יעקב פרידמן ואליהו ליברמן שנפלו בקרב.

המשתתפים בפאנל הלוחמים

הרב יחיאל וסרמן חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית שנפצע קשה בקרב אמר כי המלחמה היתה ארוע מכונן ששינה את חייו. "מאז, כל יום אני שואל את עצמי מה תיקנתי בעולם? מה הוספתי?" ד"ר יצחק ספיר שנלחם גם במלחמת ששת הימים בירושלים וגם ביום הכיפורים בתעלה אמר כי המלחמה היא הניצחון הגדול ביותר בתולדות מלחמות ישראל ורוח הנכאים שעומדת סביבה היא עיוות שיש לתקנו.

הרב טוביה ליפשיץ שהנחה את הערב אמר כי התלמידים הלוחמים היו ממשיכי דרכם של דוד ויהושע, ועם העוצמות שהביאו איתם מהמלחמה הם הצליחו לחולל גדולות ונצורות בעולם .

בהיכל הישיבה הוצגו תמונות שצילמו רבני ותלמידי הישיבה בימי המלחמה וכן קטעים מתוך עלון החיילים של הישיבה אשר נשלח בתקופה ההיא פעם בשבוע לתלמידי הישיבה אשר לחמו בחזיתות השונות. העיתונים כללו מכתבים שנשלחו לישיבה ע"י הלוחמים, חדשות מהישיבה וכן דברי תורה שנכתבו במהלך המלחמה ע"י החיילים. האירוע הסתיים באמירת יזכור לעילוי נשמת חללי הישיבה שנפלו בקרבות.