כשאתם הולכים לקלפי, ואם עוד לא הלכתם אז הגיע הזמן, אתם צריכים לנטרל את רעשי הרקע. לנשום. להבין שמכל צד מנסים להשפיע על הנטייה הטבעית שלכם ולהצביע למי שאתם מאמינים שיקדם את הערכים שלכם.

כל השיקולים הגושיים, כל בניית הקואליציות באוויר, גוש כזה או גוש אחר, הבטחות והתחייבויות, זאת עבודה של יועצים אסטרטגיים ומומחי קמפיינים להשפיע עליכם ולגרור אותם לטובתם. לא תמיד באופן שבו הייתם רוצים שזה יהיה.

אנחנו אחרי הרבה ענני קמפיינים, עננים שמתעבים ונהיים סמיכים יותר ככל ששעת סגירת הקלפיות מתקרבת. הערבים לא נוהרים, גם לא נהרו, זעקות הגוועאלד תמיד יצרו מומנטום שהעלה את מי שזעק יותר חזק למעלה והוריד את מי שחלק מהאנשים רצו – החוצה. אסור לפרסם סקרים בימים שלפני הבחירות. ההיגיון של המחוקק היה ברור. אבל בעידן של היום כולם משגרים סקרים פנימיים, מסבירים מי מתרסק ומי עולה, מי צונח ומי מתנדנד. כשהמטרה היא אחת. כל מפלגה רוצה את מרבית הקולות שלכם וזה בסדר.

קיצור תולדות הגעוועאלד

הקמפיינים האגרסיביים באים להפחיד אתכם, לשנות את דעתכם, להוציא אתכם מהמטרה. והם גם מצליחים בכל מערכת בחירות מחדש. משלמים כסף רב לאותם קמפיינרים. בנט מבטיח שסער מתרסק, נתניהו אומר שחסרים לו עוד שני מנדטים, ובמקביל אומרים שההצבעה במעוזי הליכוד בדרום נמוכה, סמוטריץ' אומר שהוא מתנדנד, כך גם כחול לבן וש"ס שבוכה מרות שכל המצביעים הולכים לחזק את סמוטריץ' והם נשארים לבד, ויהדות התורה מפחידים שהם יהיו קטנים. מרצ זועקים גם הם שהם לא עוברים לעומת העבודה שמתחייבת שהם כבר בחוץ.

הכל הכל רעשי רקע וניסיונות להשפיע על הבוחר הפשוט בדרך אל הקלפי. אבל רק אתם יודעים מי הרשימה, מפלגה והאנשים שהכי מייצגים אתכם. מהימין, או מהשמאל, מהמרכז או מהמפלגות החרדיות. אל תתנו להם להנדס לכם את התודעה ואל תתנו להם לגרום לכם להאמין שמשהו נסגר כך או אחרת. תצביעו למי שאתם מאמינים, או לפחות לאלטרנטיבה הכי פחות גרועה.

אבא שלי נוהג בכל פעם להזכיר שהחזון איש נשאל האם להצביע בבחירות זאת מצווה? כן ענה. כמו מצה? לא, כמו מרור.