קראתי בעיון את המאמר הארוך שפרסם כאן אמש יניב כרמל, שקרא למחנה הלאומי להתנער ממועמד מפלגת הציונות הדתית לכנסת, עו"ד איתמר בן גביר, ולהוציאו מחוץ למחנה.
כרמל זועק ושוטח את טענותיו באריכות, אך כל אלו הופכות ללא רלוונטיות כאשר קוראים את סוף דבריו: "אני כבר שומע את הקול הקורא 'כן, אבל מה עם חנין זועבי, עופר כסיף, באסל גאטס'. עמדתי היא שזו אינה טענה מוטעית לגמרי. שירותה של זועבי כחברת כנסת אחרי שהשתתפה במשט המרמרה היה טעות. אבל בניגוד למה שחלק מהימנים חושבים, אני אמנם שמאלני אבל אני לא אומר לבג"ץ מה לעשות".
הנה לנו, בפסקה אחת, תמצית הצביעות שנשפכת מהשמאל הישראלי. כרמל, שמקדיש כעת כל שנייה בחייו כדי להכפיש את בן גביר ולספר לכולנו כמה הוא מסוכן ולא לגיטימי, מתייחס באפתיות מופגנת לכהונתם של חברי הכנסת תומכי הטרור מבל"ד ושאר הרשימה המשותפת, ופוטר את עצמו בכך שבג"ץ הכשיר אותם.
כי הרי בג"ץ הוא המצפן המוסרי של הציבור בישראל, והוא זה שמחנך אותנו. אך אם בג"ץ הוא המצפן המוסרי בעיניו של כרמל, הרי שהוא צבוע וסותר את עצמו: כרמל שוכח שהיו אלה תשעה שופטי בג"ץ שהכשירו פה אחד את התמודדותו של בן גביר לכנסת. זאת בשונה, למשל, מהיבא יזבק, שאושרה על חודו של קול, ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תמכה בפסילתה.
מעבר לכך, בג"ץ אף הכשיר את הטרוריסט עזמי בשארה, וגם זה בסדר מצד כרמל, כי הוא לא מתערב בהחלטות בג"ץ (כשהן מצדדות באג'נדה שלו, כמו שנוהג השמאל מאז ומתמיד).
גם העובדה לפיה כל הסקרים קובעים שהציבור הציוני-דתי נותן את אמונו בבן גביר ותומך בכניסתו לכנסת, לא מפריעה לכרמל ושכמותו להטיף לציבור ולספר לו כמה הוא לא מוסרי בכך שהוא מכשיר את בן גביר.
כי זה באמת הסיפור כאן: הניסיון הבלתי פוסק לעשות דה-לגיטימציה לימין בישראל, ולתלות זאת בבן גביר. ליניב כרמל לא באמת מפריע שאחמד טיבי, עודה ויזבק הם חברים בכנסת ישראל. אם זה היה מפריע לו, הוא היה משקיע לפחות עשירית מהמוטיבציה שהוא משקיע כעת כדי להילחם בבן גביר כדי למנוע את כניסתם לכנסת.
אך זה לא המצב. כרמל מעדיף לראות בכנסת את המעריצה של סמיר קונטאר שרצח אבא ואת ביתו בת ה-4, ולא את בן גביר. הוא מעדיף לראות את אחמד טיבי "מהלל השאהידים" בתפקיד שר, ולא את בן גביר.
אך גם לו היינו חיים במדינה מתוקנת, בה תומכי הטרור מהמשותפת היו פסולים מלהתמודד לכנסת, בן גביר היה ראוי לכהן כחבר כנסת במדינת ישראל, ולא היה זקוק לגושפנקא מאף אחד, ובטח שלא מיניב כרמל שצביעותו הוכחה בקלות רבה.
איתמר בן גביר הוא אדם ציוני, שמכבד את מוסדות המדינה, רואה במדינת ישראל את ראשית צמיחת גאולתנו, ומתנגד לפגיעה בערבים חפים מפשע. אלו עמדותיו אותן הוא מציג בכל מקום, ולא מתבייש בהן.
אלו הערכים של הציונות הדתית, ואף איש שמאל לא יהיה זה שיטיף לציונות הדתית אלו נציגים לבחור לכנסת.
=======
זאב וולף הוא משפטן, עורך דין ואיש מפלגת 'הציונות הדתית'
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
