הרשו לי להציג את עצמי, כי יתכן ואני השמאלני שאתם לא מכירים. בן 43, עם שני ילדים. אני שמאלני ציוני, בלי בית פוליטי. אני לא משייך עצמי לאף אחת מהמפלגות במרכז שמאל, ולצערי לא חש שהן מייצגות אותי. את חיי הבוגרים הקדשתי לחינוך ולהתיישבות בגליל, בקיבוץ שהייתי מבין מייסדיו. את שירותי הצבאי עשיתי כלוחם בנח"ל, וכעשרים שנות מילואים ביליתי בדרום הר-חברון ובחברון עצמה.

אני חש בנוח לפנות אליכם. יש בי הרבה כעס על פוליטיקאים מימין, אך אני איני חש רחוק מימנים וימניות. כמה מחברי הטובים וגו', ויותר מזה, אני יודע מהתנסות אישית שהפערים בינינו קטנים מאלו שהפוליטיקאים היו רוצים שנחשוב. ומה שהכי חשוב, אני יודע שבעבור הרוב המוחלט של הימנים בישראל הרעיונות של כהנא ובן-גביר הם מאוסים ודוחים.

אני שותף להערכה ליכולותיו של בצלאל סמוטריץ' אבל כנראה שאין נושא ציבורי שלא נהיה עליו במחלוקת עזה. עם זאת, סמוטריץ' עומד בראש מפלגות ימין (האיחוד הלאומי, תקומה, מולדת) שאני רואה כשותפות לי, כנמצאות, בתוך האוהל הגדול של התנועה הציונית בימינו. אוהל שכולל מחלוקות עזות, אך אינו כופר בעיקר. באוהל הזה אין מקום להסתה פרועה לאלימות, לגזענות ולרעיונות "הנקמה" הכהניסטית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

דניאל-זמיר-ואיתמר-בן-גביר-לאתר-סרוגים~1

מצער שסמוטריץ' קשר את גורלו הפוליטי עם כ"ך. אני מודע לכך שמה שאני מבקש, כאן ובשיחות שאני מקיים עם חברים וחברות ימנים, ישאיר את סמוטריץ' מחוץ לכנסת. עוד יותר מכך, ישנה טענה שללא מפלגת "הציונות הדתית" יישמט מידי הימין השלטון. אני רוצה להתמודד עם הטענה הזו קודם כל במישור הפוליטי, ואחר כך במישור המהותי.

בכנסת הקרובה יהיו 80 חברי כנסת ימנים, פחות או יותר. מעבר לשאלה של כן ביבי לא ביבי, הכנסת ה-24 צפויה להיות הכנסת הימנית ביותר בתולדות ישראל. הרשו לי להיתלות באילנות לא לי, ולהזכיר את ז'בוטינסקי שאמר שגם אם וייצמן יהיה ראש ממשלת בריטניה לא יוכל לקדם את הציונות כיוון שדעת הקהל לא תתן לו. מקל וחומר, דעת הקהל והקואליציה תחייב ממשלה שאני מן הסתם אתקשה עם רוב פעולותיה.

לכן מרכז המסה של הדיון הציבורי והמדיני בישראל עובר אליכם, לימין. ההכרעות הגדולות על עתידה של המדינה ודמותה יתקיימו אצלכם. אני כאן כדי להזכיר לכם שעם עוצמה גדולה באה אחריות גדולה.

אחד הטיעונים ששמעתי מפי חברים ימנים ששוחחתי עמם הוא שבן-גביר הוא כבר לא כזה כהניסט. ושבכלל הכהניסטים התברגנו. בן-גביר עצמו עומל על הרחקת עצמו מכהנא. במתק שפתיים, הוא מנסה למצב עצמו כלגיטימי.

לכן חשוב להתבונן על העובדות כהוויתן: בן-גביר וכהניזם חד הם. ברוך גולדשטיין שטבח במתפללים הוא איננו המייצג של הציונות הדתית, זאת אתם ואני יודעים. אך האם אתם זוכרים שגולדשטיין היה מקום 3 ברשימת כ"ך כאשר כהנא נבחר לכנסת? האם אתם זוכרים שבן-גביר מעריץ את גולדשטיין ורואה בו דוגמה לילדיו, ועוד קודם להסרת תמונתו מסלון ביתו הורשע בעבירת הסתה על הפצת חומרים שמהללים את מעשיו?

העיקרון המנחה בתורתו של כהנא הוא הנקמה, הנקמה הנעשית באופן אישי, ויג'ילינטי, בזרים ובערבים. זהו שורש פורה רוש ולענה, המשרה קדושה על עבירות אלימות ושנאה. לא רק כלפי ערבים. גם כלפי וכלפי הדומים לי. בפמלייתו של בן-גביר הסתופף יצחק גבאי, מצית בית הספר הדו-לשוני בירושלים (בעת שהיה ריק). אותו גבאי הבטיחני כי הוא מוכן לשרוף גם את ילדיי שלומדים בבית ספר דו-לשוני בגליל.

כהנא ניצל את חברותו בכנסת להעלאת הצעות חוק מבישות, אותן השוו חברי כנסת מהימין דאז לחוקי נירנברג. ממשיכו בן-ארי, המוכשר פחות, ניצל את חברותו בכנסת לפרובוקציות זולות ומזיקות ולהתפרעות בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב. אני לא יודע מה יעשה בן-גביר. אבל לנוכח האתגרים הגדולים שעומדים לפנינו אין לאפשר לו דריסת רגל בבית המחוקקים.

האתגרים בפניהם אנו ניצבים אכן גדולים. המזרח התיכון מבעבע, מעצמות העל בוחשות בו, אנו חשופים לסכנות בריאותיות ולמיתון עולמי. מעל הכל מרחפת סכנת שינוי האקלים ומידבור חלק זה של העולם. ומבפנים: פערים גדולים, פילוג וקיטוב. המפתח להתמודדות עם האתגרים החיצוניים והפנימיים ולביצור מדינה יהודית ודמוקרטית הוא אחדות. קירוב לבבות. שאלו עצמכם אם בן-גביר ינצל את חברותו בכנסת להגברת האחדות או להפצת השנאה לערבים ולשמאלנים.

מנהג הוא לנו בישראל בשנים האחרונות לחפש את מומו של הפוסל. באנגלית קוראים לזה ווטאבאוטיזם, ובעבירת "כן, אבל…". ולכן אני כבר שומע את הקול הקורא "כן, אבל מה עם חנין זועבי, עופר כסיף, באסל גאטס". עמדתי היא שזו אינה טענה מוטעית לגמרי. שירותה של זועבי כחברת כנסת אחרי שהשתתפה במשט המרמרה היה טעות. אבל בניגוד למה שחלק מהימנים חושבים, אני אמנם שמאלני אבל אני לא אומר לבג"ץ מה לעשות.

לא מזמן קראתי לחבריי לא להצביע למפלגת העבודה בגלל שעמדותיה של מס' 7 ברשימה, איבתיסאם מרעאנה, אינן מייצגות את העמדות המסורתית של תנועת העבודה. היום אני קורא לכם לא להצביע לרשימת "הציונות הדתית" כיוון שעמדותיו של מס' 3 ברשימה, בן-גביר, אינן מייצגות את העמדות המסורתיות של הציונות הדתית.

==

יניב כרמל הוא מנהל של חברת מחקר כלכלי-חברתי וחבר תנועת דרור ישראל