בפני המפלגות הוצגה שאלה אחת זהה:

בשנים האחרונות ישנה התנגשות בין הכנסת לבית המשפט העליון סביב סמכות פסילת החוקים ע"י בג"ץ, על סמך חוקי יסוד. האם המפלגה תתמוך בחקיקה של חוק יסוד חדש המסדיר את סמכות שופטי העליון לפסול חוקים וביכולת של חברי הכנסת לעקוף את הפסיקה במקרים מסוימים?

ימינה: יש לבצע רפורמה עמוקה במערכת המשפט, שהלכה לכיוונים אקטיביסטים ושכחה את תפקידה. מדובר בתהליך שהחל עוד בקדנציה המוצלחת של איילת שקד כשרת משפטים, ואותו אנו שואפים להמשיך, בתוך כך ביצור מעמד הכנסת, חקיקת פסקת התגברות, מינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון ופיצול תפקיד היועמ"ש.

הציונות הדתית:  נחוקק את פסקת ההתגברות. חוק יסוד ההתגברות יאפשר לבית המשפט לבטל חוק של הכנסת רק בהחלטה פה אחד של כל שופטיו לאחר שהשתכנעו שהחוק סותר חוק יסוד שקבעה הכנסת. כמובן שאין סמכות לבית המשפט בשום רוב לבטל חוק יסוד של הכנסת או חוק שהכנסת קבעה לגביו שיחול למרות האמור בחוקי היסוד. אם בית המשפט העליון קבע כי חוק שחוקקה הכנסת מנוגד לחוק יסוד תוכל הכנסת לחוקק את החוק מחדש לתקופה של 4 שנים. לאחר 4 שנים, תוכל הכנסת לחוקק את החוק פעם נוספת לתקופה שאינה מוגבלת בזמן. בדרך הזו ישמר הדיאלוג החוקתי בין הרשויות, אולם לבית המחוקקים תשמר המילה האחרונה בהכרעה. רק בדרך הזו הכוח העם יחזור לנבחריו.

תקווה חדשה: אנו נקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה – הסדרה ברורה של סוגיית הביקורת השיפוטית על חקיקה של הכנסת. בהתאם לכך יוגדר כי רק בית המשפט העליון, בעילות שיוגדרו וברוב ובהרכב מיוחס, יהיה רשאי לפסול חקיקה של הכנסת. בנוסף, תחול פסקת ההתגברות בדומה למודל הקנדי, לפיה המילה האחרונה בנושאי חקיקה תהיה של הרשות המחוקקת והיא תוכל לגבור על פסיקת בג"ץ ואולם חקיקה מעין זו תדרוש רוב מיוחס של הכנסת

יש עתיד:  אנחנו תומכים ביצירת חוקה לישראל על בסיס חוקי היסוד. לאחר שתחוקק חוקה והשלטון יתחלף ניתן יהיה לנהל שיח על האיזון בין הרשויות. אין מקום לפסקת התגברות של 61 בשום מצב ואין מקום לפסקת התגברות בכלל במצב הקיים שבו מערכת החוק תחת התקפה על ידי ראש ממשלה וגורמים שתומכים בו וכאשר אין חוקה מעוגנת וקשיחה.

כחול לבן: כחול לבן מתנגדת לפסקת התגברות. נציין, כי יש מקום לדיון בדבר רפורמה רחבה שתכלול עיגון של חוק יסוד החקיקה, סמכויות הכנסת, עצמאות מערכות אכיפת החוק ובתי המשפט, וכן חידוד של אופן פעולתם של משרדי הממשלה. רפורמה שכזו, חייבת להיעשות בהידברות עם כלל הרשויות ובראשן מערכת המשפט. כך למשל, פסילת חוקים ראוי שתעשה בהרכב מורחב של בית המשפט. כך או אחרת, כל אלו לא יכולים להתבצע כעת, כאשר המערכת תחת מתקפה ובראשות הממשלה עומד נאשם עם כתב אישום.

יהדות התורה: לא, אנו סבורים כי צעד כזה רק יגביר את הדורסנות השיפוטית של בג"ץ, לאחר שחוק יסוד יסדיר באופן רשמי את מעמדו כמוסמך לפסול חקיקה. יהדות התורה מתנגדת באופן מוחלט לסמכות הבלתי חוקית שנטל לעצמו בג"ץ לפסול חוקים, אין זה מסמכותו ואין זה ממטלותיו. נפעל לקידום פסקת התגברות שתעגן את מעמדה המוחלט של הרשות המחוקקת בכל הקשור להעברת חקיקה במדינת ישראל.

מרצ: מרצ מתנגדת לפסקת התגברות. השאלה מרמזת כאילו יש בעיה של פסילת חוקים על ידי בג"ץ ולא היא. זהו צעד שננקט במקרים נדירים וקיצוניים. הבעיה בישראל בשנים האחרונות היא התקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט, שהתעצמה כמובן מאז הפך בנימין נתניהו לנאשם במשפט פלילי חמור. דמוקרטיה איננה עריצות הרוב, אלא שלטון החוק. הרוב במשטר פרלמנטרי הוא שמכריע את זהות ואופי הממשלה. בית המשפט אמון על פרשנות החוקים, ולעיתים, לפסילה של חוקים העומדים בניגוד לעקרונות החוקתיים.

= = = = =

מטעם מפלגות ש"ס, העבודה וישראל ביתנו טרם נשלחה תשובה.

ממפלגת הליכוד נמסר כי הם לא עונים לשאלונים.