ירין שרף, בן 21, הואשם היום (חמישי) בשורת עבירות, בהן בעילה אסורה בהסכמה, לאחר שקיים יחסים עם ילדה בת 13 ששהתה במלונית קורונה. בפרקליטות החליטו שלא להאשים את שרף באונס, והדבר הצית מחאת ענק ברשתות. מול בית המשפט התאספו היום פעילות חברתיות, ודרשו להאשים את שרף באונס בכדי להביא צדק, כלשונן, לילדה הנפגעת.

הדבר מעלה שאלה פשוטה: למה? הרי שרף מואשם גם באיומים ותקיפה של הילדה, איך כל המעשים האלה לא עולים יחד לכדי אונס?

שאלת העבירה: אונס או יחסים אסורים בהסכמה?

מבחינה חוקית, יש היבט שונה על עבירות מין שנעשות בקטינים מעל ומתחת לגיל 14 (וביחסי מרות גם מעל ומתחת גיל 16). אמנם אסור לקיים יחסים עם קטינים מתחת גיל 16, אבל מעל גיל 14 הקטין יכול לתת הסכמה ואז העבירה היא לא אונס, אלא בעילה אסורה בהסכמה. מתחת לגיל 14, גם אם הקטין נתן הסכמה לקיום היחסים, ההסכמה לא נחשבת מבחינה חוקית ומדובר באונס.

במקרה הנוכחי מדובר בילדה בת 13, שהציגה את עצמה מול שרף כבת 14. מבחינת שרף הוא קיים יחסים עם ילדה בת 14, ולא התכוון לקיים את אותם יחסים עם ילדה בת 13.

בכדי להרשיע אדם בעבירה פלילית, יש צורך ביסוד העובדתי של מה שקרה בפועל, ושל היסוד הנפשי. במקרה הנוכחי, בגלל אי הידיעה של שרף שהילדה בת 13, היסוד הנפשי אינו מתקיים, ולכן במידה והילדה הסכימה לקיום היחסים – הרי שאי אפשר להרשיע את שרף באונס, אלא רק בבעילה אסורה בהסכמה.

שאלת ההסכמה

מכאן אנו עוברים אל השאלה הבאה: האם הילדה 'הסכימה' לקיים את היחסים עם שרף, או שסירבה ומדובר באונס?

במהלך חקירתה, הילדה טענה כי לא הסכימה לקיים את היחסים עם שרף, כך שאם מקבלים את גרסתה ללא פקפוק, מדובר בעבירת אונס.

עם זאת, בפרקליטות ראו אינדיקציות לכך שהילדה כן הסכימה לקיום היחסים, מה שמערים קשיים לקבל את גרסתה. על פי כתב האישום – לאחר האקט הראשון, הקטינה שלחה לשרף תמונה באינסטגרם. כשהגיע לבצע את האקט השני, היא פתחה את הדלת רק לאחר היא ראתה שהעומד בדלת הוא שרף.

בשל כך, הוחלט בפרקליטות להאשים את שרף בבעילה אסורה בהסכמה, ולא בעבירת אונס בה הסיכויים ששרף יורשע – קטנים.

האיומים, התקיפה וההטרדה המינית

עולה שאלה נוספת: איך יתכן ששרף איים על הילדה, תקף אותה והטריד אותה מינית – ועדיין לא מדובר באונס? בכדי לענות על השאלה הזאת נפרק כל אחת מהעבירות לגורמים.

איומים: שרף איים על הנערה כי אם לא תקיים איתו יחסי מין, הוא יעשה לה "פרשת אילת 2",  אך השניים לא קיימו יחסים בשל האיום – אלא רק למחרת, לאחר שישבו יחד בפינת ישיבה במלונית.

תקיפה: גם התקיפה של שרף לא הובילה לקיום יחסי המין. מדובר בסטירה חזקה שהוא נתן לילדה כאשר לא הסכימה לבצע מין אורלי במהלך הפעם הראשונה בה קיימו השניים יחסים.

החוק אמנם מאפשר להעמיד לדין על אונס אם נגרמה חבלה או שהייתה התעללות באישה, אך לצורך כך יש להוכיח כי אכן נגרמה חבלה כתוצאה מהסטירה או כי שרף התעלל בילדה.

הטרדה מינית: גם בעבירה זו שרף מואשם ללא קשר לקיום היחסים. החוק למניעת הטרדה מינית קובע בין היתר כי הטרדה מינית כוללת "הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות".

שרף הציע לילדה בשלוש הזדמנויות שונות לקיים איתו יחסים, למרות שבכל פעם היא סירבה. עצם ההצעה שחזרה ונשנתה למרות שהובהר על חוסר העניין בהצעות – מהווה הטרדה מינית.

הכתבה אינה מהווה עמדה אישית לגבי האירוע, אלא הסבר להחלטת הפרקליטות לא להעמיד אל ירין שרף לדין בגין עבירת אינוס.