בעיצומו של משבר כלכלי כשהמשבר הבריאותי עדיין לא לגמרי מאחורינו, ועדת הכספים אישרה היום (שני) את תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, שיעמוד על כ-675 מיליון ₪, כאשר 237.5 מיליון מתוכם הוגדרו כ"תוספת קורונה". וזאת לעומת כ- 392 מיליון ₪ בבחירות 2020.

נזכיר שהבחירות החוזרות ונשנות הללו נכפו עלינו פעם אחר פעם כי לא הייתה הכרעה פוליטית, לא בגלל שאין רוב לימין או לשמאל, אלא כי אין רוב להחליף, או להשאיר את נתניהו. הוא הסיפור, הוא הסוגיה והוא גם זה שלא הסכים לאף פשרה במהלך שלוש מערכות הבחירות האחרונות. היחיד שהסכים לפשרה בעיצומו של משבר, בכדי שלא נלך לעוד מערכת כזו – הוא בני גנץ שמאז נגרר בזפת ונוצות משני הצדדים.

טור וידאו מ2019, לקראת היציאה למערכת בחירות שלישית:

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום ועריכה: אריאל ליבה, סאונד: bensound)

אני רחוק מלחשוב שבני גנץ מושלם. אני חושב שהייתה רמאות אצל אלו ששיווקו אותו כראש ממשלה ולאחר מכן נמלטו על נפשם. אני חושב שכדי להיות ראש ממשלה אתה חייב כברת דרך בפוליטיקה כדי להבין בתחום ולעבור בדרך המקובלת בכנסת ובמשרדים השונים. אבל בואו נדבר על מה שנשכח מאיתנו כשמעלים כל מיני תרחישים מי יישב עם מי ומתי – בחירות חמישיות. זה פתאום נשמע נורמלי.

שולחים אותנו פעם אחר פעם לקלפי, בלי להתחשב, העיקר שכל צד יצא כשכל תאוותו בידו. לא רק זאת, בכל פעם מדרבנים אותנו לחזור ולהצביע כי הפעם אפשר, כי הפעם יהיה שינוי, כי הפעם תוחל ריבונות, תקום ממשלת ימין על מלא, יהיה תחליף לנתניהו, או כי בן גביר יהיה בכנסת, ועוד הבטחות כל צד לבוחרים הפוטנציאלים שלו. והפוליטיקאים משתמשים בציבור כעדר מוכה ועיוור ומצפצפים עליו.

אם בפעם הראשונה כשנבחרי הציבור הלכו בעיניים עצומות ופיזרו את הכנסת היינו בהלם, בפעם השנייה אמרנו שהפעם זו פעם האחרונה והנה נראה שהתרגלנו לכאוס השלטוני הזה, שזה סביר להריץ אותנו לעוד ועוד בחירות, כי אפשר.

זה שחוזר הדיבור על כך לאור שבריריות התוצאות בסקרים, חוסר החשש מכך, ההתרגלות הזאת לעבודה שאפשר, היא מסוכנת ליציבות שלנו ואסור שזה יקרה. וספוילר לסרטון שהעלתי בעבר: ברור שהצבעתי בבחירות. פשוט נראה היה לי חובה לזעוק את הזעקה של הציבור. את זה שאנחנו אזרחים שבוחרים את נבחרי הציבור שלנו, לא כלים בלוח שחמט לשיפור עמדות.

המצב הקיים הוא תעודת עניות בשבילנו, שנבחרי הציבור יכולים להוביל אותנו לבחירות בלי להניד עפעף. גם כשמשבר בריאותי, כלכלי נמצא על הפרק.