אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

האישה הפוליטית בראייתו של ז'בוטינסקי

לכבוד יום האישה הבינלאומי חברת הכנסת קטי שטרית כותבת כי ז'בוטינסקי לא רק צידד ברעיון כי לנשים מגיעה הזכות לבחור ולהיבחר, אלא הוא האמין כי עשייתן הפרלמנטרית עשויה להיות עדיפה על זו של הגברים

האישה הפוליטית בראייתו של ז'בוטינסקי
  ח"כ קטי שטרית בכנסת (צילום: ערוץ כנסת)

זאב ז'בוטינסקי הניח יסודות רעיוניים למדינה העברית הצעירה לא רק בהגותו הכלכלית-ליברלית, אלא גם בנושא קידום מעמד האישה, והביע עמדה נחרצת בנוגע לנחיצות הימצאותן של נשים במרחב הפוליטי.

כהוגה דעות וכאיש רוח, מעמד הנשים היווה חלק אינטגרלי מהשקפתו הליברלית והדמוקרטית. תפיסותיו נחשבו לחדשניות והוא זיהה את התמורות שהחברה האנושית עברה במרוצת השנים.

עוד באותו נושא

יום האשה הבינלאומי: כל הנתונים על הישראליות


3

בזמנו התאספו נשים בגרמניה וברוסיה ודרשו שוויון זכויות, בעיקר במישור הפוליטי. במקביל להן, התארגנה באנגליה התנועה הסופרג'יסטית שדרשה גם היא שוויון זכויות, כשעיקר המאבק סבב סביב הזכות לבחור ולהיבחר.

בתקופה זו גם נחשף למשנתם של הוגי דעות ליברלים רבים כמו ג'ון סטיוארט מיל, ג'ון לוק, תומאס הובס ואחרים. שילובם של הימצאות תנועות המחאה והחשיפה לדבריהם של הוגי הדעות לצד הנשים שסובבו אותו בחייו האישיים יצקו תפיסה חד משמעית בנושא[1]. הוא הצטרף למאבקן של הנשים באירופה והאמין כי עומדת להן הזכות המלאה לקחת חלק במשחק הדמוקרטי, וכי מדובר בזכות בסיסית שעל כל מדינה להעניק לכל אזרח ואזרחית, ללא הבדלי מין – הזכות לבחור ולהיבחר.

בחיבורו 'דרך אגב (על הנשים הפמיניסטיות והסופרג'יסטיות)' משנת 1912, אשר השווה בין המאבק הסופרג'יסטי בבריטניה למאבק הפמינסטי בגרמניה, ז'בטינסקי חש הזדהות רבה יותר עם מחאתן של הפמינסטיות, בעוד מאבקן של הסופרג'יסטיות נדמה לו כ"גברי" וכמבטל את נשיותן.

הוא נימק את טענותיו בכך שנשים ברוסיה עושות שימוש בדפוסי התנהגות המאפיינים את האישה, לרבות אדיבות, נימוס ונועם הליכות. מנגד הנשים בבריטניה, 'הסופרג'יסטיות', חיקו את דרכי המחאה של הגברים ואימצו דרכי מחאה מיליטנטיות ואלימות יותר. לשיטתו, צורת מאבק זו מבטלת את האופי הנשי של קבוצת המחאה.

אך יחד עם זאת, הוא גיבש דעה שונה בתכלית בנוגע לשאלה מי מהתנועות הללו תשיג ראשונה את המטרה. ז'בוטינסקי לא דגל באדיבות ובנועם הליכות כשמדובר במחאה. כפי שכתב ב- "Homo Homini Lupus”, ב-"איני מאמין" וב-"זכות וכוח", שנכתבו בסמיכות, הדרך היעילה היא הפעלת מנופי לחץ כבדים ומאבק שיש בו שימוש בכוח ומסביר כי הסופרג'יסטיות האנגליות תשיגנה את שוויון זכויותיהן לפני כולן.

המאבק הפמינסטי והסופרג'יסטי הגיע רק בשנת 1917 לארץ ישראל. נשים אלו נאלצו להתמודד עם החברה השמרנית והדתית בארץ. 'היישוב הישן' טען כי זכות הבחירה לנשים הינו איסור הלכתי ואין לתת להן לקחת חלק במשחק הדמוקרטי. ז'בוטינסקי צידד במאבקן של הנשים בארץ ישראל. כחלק מתמיכתו בהן הוא דרש להכיר בנשים כשוות מעמד לגברים בכל הנוגע לבחירות, ולא להתפשר אל מול דרישותיהם של חברי היישוב הישן. לדידו, שוויון הנשים נעוץ בערך השוויון ובחירות הפרט, שבלעדיהם לא ניתן להקים ריבונות ציונית בארץ ישראל.

ז'בוטינסקי לא רק צידד ברעיון כי לנשים מגיעה הזכות לבחור ולהיבחר, אלא הוא האמין כי עשייתן הפרלמנטרית עשויה להיות עדיפה על זו של הגברים.  ראיה לכך, בחיבור "חכמת הנשים" ומציג בחיבורו שורה ארוכה של הוכחות כי האישה עדיפה על פני הגבר בכל הקשור לניהול ולאופרציות פוליטיות. הוא מבחין במספר תכונות אופי שייחודיות לאישה אשר מכשירות אותה לאשת עשייה. אחת מהן היא התכונה של משמעת עצמית, שגבוהה הרבה יותר מזו של הגבר.

את טענותיו הוא גיבה גם במעשים. ב-16 במרץ 1929 מחה בפני ועד העיר ירושלים על אי מתן זכות הצבעה לנשים, וכך כתב להם: "אדונים נכבדים, בכל לבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המסים של מוסדכם. בכבוד גמור, זאב ז'בוטינסקי".

ז'בוטינסקי העיד כי תפישתו בנוגע למעמד האישה נבעה מקרבתו הרבה והערכתו ל-3 הנשים שהשפיעו על חייו אימו חוה, אחותו תמר ורעייתו יוענה. "אצלי היחס הזה… מקורו אולי בניסיון האישי – בשלושה דיוקני נשים, איתן שיתפני גורלי – ניסיון שנטע בתוך תוכי מושג של נפש ארוגה מחוטי פלדה וחוטי משי, ולמושג הזה אקרא 'אישה'. אמונותיי מעטות הן, וזו אחת מהן – שאמך, אחותך, אשתך הן בנות מלכים, אל תיגע ואל תגיע".

ניתן לסכם כי האישה מילאה תפקיד נכבד למדי בהגותו של ז'בוטינסקי. לשיטתו, הזכות הבסיסית לבחור ולהיבחר בספרה הציבורית היא חשובה וראויה, אך יחד עם זאת האמין כי מקורה לא רק בשוויון, אלא גם בכך שנשים הן בעלות תכונות טבעיות המעניקות להן יתרון ומכשירות אותן להצלחה בעשייה הציבורית.

בנימה אישית, האיש הקדים את זמנו והיה בעל תפיסה חדשנית לתקופתו. משנתו בנושא עדיין רלוונטית לתקופה בה אנו חיים והיא מלווה אותי גם בחיים הפוליטיים בכנסת ישראל.

ח"כ קטי קטרין שטרית, היא חברת כנסת מטעם הליכוד

 

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו