אירוע חמור: עיתונאי נחקר באזהרה על ציוץ בטוויטר

העיתונאי אלחנן גרונר מאתר הקול היהודי נחקר אמש (חמישי) במשטרת ישראל על ציוץ בו פרסם את שמו של אחד הבלשים מהזירה בה נהרג הנער אהוביה סנדק ז"ל, וכן על עבודתו העיתונאית. בניגוד לנהלי המשטרה לחקירת עיתונאים, חקירתו של גרונר לא אושרה על ידי המשנה לפרקליט המדינה כנדרש.

כפי שפרסמנו לראשונה באתר סרוגים, לפני כחודש, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פעלה בכדי להסיר את הציוץ, וחשבונו של גרונר נחסם. לאחר מותו של הנער אהוביה סנדק הי"ד, פרסם גרונר ציוץ בו נכתב: "אלו הפנים של ימ"ר ש"י – **** ****** חוקר מהימ"ר מגיע לזירת הרצח עם חיוך מרוח על הפרצוף". לציוץ צורפה תמונתו של החוקר בזירת התאונה בה נהרג סנדק.

עוד באותו נושא

הפרקליטות פעלה להסיר ציוץ של עיתונאי מטוויטר

15:17 | אברהם בלוך

20

0

😀 👏

שישה ימים לאחר פרסום הציוץ, בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על הפרטים אותם פרסם גרונר, ובשל פנייה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה חשבונו נחסם. יש להדגיש: צו איסור הפרסום הוצא כמעט שבוע לאחר הפרסום, כך שבזמן הפרסום הפרטים שהעלה גרונר היו מותרים לפרסום.

בעקבות אותו ציוץ, גרונר נחקר אמש בימ"ר ש"י על הציוץ, כאשר במהלך החקירה הוא נשאל גם על עבודתו העיתונאית. במהלך השיחה בה זומן לחקירה גרונר ביקש לדעת בשל מה הוא נחקר, ואף הדגיש באזני החוקרת שיצרה איתו קשר כי הוא עיתונאי.

נהלי אח"מ דורשים אישור לחקירת עיתונאי על עבודתו

נהלי אגף החקירות והמודיעין במשטרה מגדירים בדיוק מהי הדרך לטפל בחקירתו של עיתונאי. חקירתו של עיתונאי אינה אירוע שגרתי, כיוון שבמהלך חקירתו עלולה לעלות סוגיית החיסיון העיתונאי שזכתה להגנה בפסיקת בית המשפט העליון. על כן הנוהל חל על חקירת עיתונאי "בנושא הנוגע לליבת עבודתו העיתונאית", כאשר נדרש אישור של ראש אח"מ. יש לציין כי גרונר סיקר את אירוע מותו של סנדק באופן צמוד, כך שהציוץ שלו נוגע לליבת עבודתו העיתונאית.

הנוהל נותן דוגמה ברורה, הדומה להפליא למקרה הנוכחי בו גרונר נחקר: "לשם הדגמה יצוין כי כאשר צפויה חקירתו של עיתונאי בגין פרסום כתבה בניגוד לאיסור בחוק/צו (פגיעה בפרטיות, איסור פרסום), נדרש אישור טרם חקירתו. כאשר נחקר למשל בקשר לעבירה שאינה אגב שירותו המקצועי, כגון- גניבה, הונאה וכד', אין צורך באישור".

על פי הנוהל, כאשר מדובר בחקירת עיתונאי באזהרה בנוגע לליבת עבודתו העיתונאית, יש לקבל אישור של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים בכדי לחקור את העיתונאי הרלוונטי.

חקירת גרונר – ללא אישור

מערכת סרוגים פנתה למשרד המשפטים בשאלה האם ניתן אישור לחקירתו של גרונר. תגובת משרד המשפטים הייתה כי לא ניתן אישור לחקירתו. על פי המשרד: "בלשכת המשנה לתפקידים מיוחדים לא התקבלה כל בקשה לאשר חקירה. עם זאת, אין בכך בהכרח לומר שהיה צורך לבקש אישור כאמור".

אכן, כאמור, לא כל חקירה של עיתונאי דורשת את אישור המשנה לפרקליט המדינה, אלא רק כזאת העוסקת בליבת עבודתו של העיתונאי. כידוע, טוויטר הוא כלי מרכזי בעבודתו של עיתונאי וציוצו של גרונר עסק במושא סיקורו העיקרי באותה התקופה – פרשת אהוביה סנדק ז"ל. בנוסף, גרונר נשאל במהלך החקירה על עבודתו באתר הקול היהודי.

לא ברור על בסיס מה החליטה המשטרה לחקור את גרונר באזהרה, למרות שידעה כי הוא עיתונאי וכי פרסום הציוץ נעשה קודם להוצאת צו איסור הפרסום. למרות אורך הזמן שמערכת סרוגים סיפקה למשטרה בכדי להגיב, עד לפרסום הכתבה משטרת ישראל לא הגיבה לטענות העולות נגדה, כי בוצעה חקירת עיתונאי בניגוד לנהלים.

יש לציין כי במהלך חקירתו, המשטרה צילמה את גרונר את תמונת הפנים הידועה לשמצה לצורך פתיחת תיק פלילי נגדו, ואף נלקחו ממנו טביעות אצבע כאחרון העבריינים, זאת כאמור ללא האישור הנדרש מהמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

"התנהלות עבריינית של המשטרה"

העיתונאי אלחנן גרונר מסר: "הזמינו אותי לחקירה למרות שבשיחה מקדימה הבהרתי שאני עיתונאי, חוקרת בשם רוני ענתה לי 'מה זה משנה'. גם בטרם החקירה הפניתי חוקרת בשם מעיין לתאריכי הציוץ וצו איסור הפרסום ולמרות זאת היא החליטה לחקור אותי באזהרה ולשאול אותי אודות עבודתי כעיתונאי באתר הקול היהודי והכל ללא אישור הפרקליטות בניגוד לנהלי היועמ"ש והמשטרה".

מדובר בהתנהלות עבריינית של המשטרה והתנכלות מכוונת על רקע פוליטי ועל רקע עבודתינו בקול היהודי לחשיפת האמת בפרשת הריגת אהוביה סנדק ושורת תחקירים וכתבות שפרסמנו על התנהלות ימ"ר ש"י. אם במשטרה חושבים שהתנהלות דיקטטורית ולא חוקית תגרום לנו לסתום את הפה הם טועים. אנחנו נמשיך לפרסם תחקירים וכתבות ולחשוף את האמת"

עו"ד עדי קידר מארגון חוננו המייצג את גרונר מסר "שוב אנו נתקלים במקרה חמור של חקירת שווא של משטרה היסטרית, חסרת אחריות ומקצועיות, שמעזה לפתוח תיק ולרדוף עיתונאי שלא עשה מאומה והכל כדי להלך אימים על שיח ציבורי באמתלה של הגנה על השוטרים".