4 שנות מאסר בלבד למחבל שניסה לרצוח יהודים

בכתב האישום המתוקן נכתב:

"לשם מימוש תכניתו, הנאשם נטל ממטבח ביתו סכין מטבח שלהבה באורך של 13 ס"מ, הטמינה במכנסיו ויצא מביתו. הנאשם נכנס שלא כדין לישראל לאחר שדילג מעל גדר, צעד במשך שלוש שעות וחלף על פני שתי תחנות אוטובוס שהיו ריקות מאדם ותוך שהוא תר אחר קורבן יהודי פוטנציאלי. בהגיעו לצומת מודיעין בשעה 15:40 הנאשם הבחין במתלוננת אשר המתינה להגעת אוטובוס באותה עת בתחנת האוטובוס. הנאשם התקרב לעבר המתלוננת, נעמד בסמוך מאחוריה, הניף בידו את הסכין ונעץ אותה בחוזקה בכתף ימין של המתלוננת אשר כתוצאה ממעשיו נפצעה והחלה לדמם, כשהסכין נעוצה בכתפה וזעקה לעזרה. מיד לאחר מכן, הנאשם נמלט מהמקום עד שנעצר על ידי כוחות צבא שדלקו אחריו. כתוצאה מהדקירה, נגרם למתלוננת חתך עמוק ושבר בצלע האחורית מימין והיא הובהלה לבית החולים כשהיא סובלת מדימום מאזור הצוואר."

בהחלטתם, קבעו השופטים כי הם מתייחסים להבעת החרטה של המחבל, שעדיין נחשב קטין על המעשה. וכן כי ההחלטה לרצוח יהודים נבעה "בין היתר על רקע מצוקה נפשית ורצון להביא קץ לחייו בידי כוחות הביטחון הישראלים, ולפי אמונתו הדתית כדי להיות שהיד ולהגיע לגן עדן."

"הנאשם ביצע את העבירה על רקע מצב רגשי מורכב הקשור כפי הנראה בתחושת תסכול מתמשכת על רקע אי עמידה בציפיות סביבתו, דיכאון ומורכבות יחסיו עם אביו ממנו חשש, אשר הביאו לרצונו לשים קץ לחייו. עם זאת, מיד לאחר ביצוע הדקירה, הנאשם נמלט מהמקום עד שנעצר על-ידי כוחות צה"ל שדלקו אחריו. בחירתו לפגוע באדם אחר – ישראלי יהודי, כדרך להביא למותו, קשורה באיסור דתי על אובדנות, ורצונו להביא כבוד למשפחתו בהיותו "שהיד" ולהגיע לגן עדן לאחר מותו. זאת לצד המניע הלאומני והמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, כמתואר בכתב האישום."

בסופו של דבר גזרו עליו שלושת השופטים: עונש של 4 שנות מאסר בפועל, 10 חודשים על תנאי ופיצוי לנפגעת בסך 20,000 שקלים.