למרות שלימודי ערבית הם חובה במערכת החינוך בארץ החל מחטיבות הביניים, הרי שבפועל בתי-ספר רבים אינם מקפידים על כך. בעיר אפרת, בירת גוש עציון, החליטו לשנות את המצב, וכבר בשנת הלימודים הקרובה תוכנס הערבית לא רק לחטיבות הביניים ולתיכונים, אלא אפילו לבתי הספר היסודיים. המטרה היא שכל אחד מ-3,000 התלמידים במועצה יידע לדבר עם השכנים הערבים בשפתם.
הרעיון הראשוני היה שהמורים לערבית מדוברת יהיו לא אחרים מאשר תושבי הכפרים הערבים הסמוכים. המועצה יזמה פנייה חשאית לאנשי קשר בכפרים, אך אלה סירבו.
"אנחנו מנסים להגדיל את מעגל דוברי הערבית", אומר עודד רביבי, ראש מועצת אפרת. "זו שפה שחשוב שהילדים ירכשו אותה, גם לנוכח המציאות באזור הגיאוגרפי בו אנו חיים. היינו בהידברות ישירה עם ראשי הכפרים לידנו, אבל לצערנו הם לא הרימו את הכפפה. הם אמנם שמחו ובירכו על היוזמה, אבל פחדו לשתף פעולה באופן גלוי".
מועצת אפרת לא היססה – ופנתה גם לכלי התקשורת הערביים בארץ – ובעולם הערבי. כתבה בעניין פורסמה באתר האינטרנט של אל-ג'זירה וכן כתבה נרחבת בשבועון הנפוץ כול-אל-ערב. התגובות לא אחרו להגיע, ומאז סוף השבוע הפרשה מסעירה את הרשת בעולם מהערבי.
פאטמה ממצרים טוענת שהיא וחבריה מעוניינים דווקא ללמוד עברית ומוחמד מסוריה מחזק אותה וטוען שאפילו הנביא מוחמד ביקש ללמוד את שפת הקודש. לעומתם, אחמד מסרילנקה מזהיר שמטרת המתנחלים היא לימוד ערבית כדי להצטרף ל'מוסד' ולרגל במדינות-ערב, ואילו גולש אנונימי מקווה שלימוד הערבית "יקרב את המתנחלים אל האיסלאם וויחשוף את השקר הציוני של הכיבוש".
לדברי רביבי, בימים אלה מקודמת התוכנית יוצאת הדופן מול משרד החינוך במטרה לקבל את התקציב הנדרש, והיא אף זוכה לתמיכתו של ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד.
"אחד האידיאלים של מקימי העיר אפרת היה לנסות לחיות בדו-קיום עם השכנים הערבים", הוסיף רביבי. "עד היום אין ליישוב גדר, יש בתוך אפרת שטחי חקלאות שערבים עובדים בהם, יש עזרה הדדית בציוד רפואי ואפילו מחסן יד שנייה לבגדים. עכשיו צריך לפרק גם את מחסום השפה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
