הפגיעה באתר המזבח הר עיבל הפכה לנושא מרכזי בשבוע החולף. ראשי מפלגות, שרים ואפילו ראש הממשלה והנשיא יצאו בגינוי נרחב לאירוע. אך לצערנו לא מדובר באירוע חריג.
אירועי פגיעה באתרים ארכיאולוגיים בשטחי יהודה ושומרון הפכו לדבר שבשגרה. התהודה הרבה לה זוכה האירוע הנוכחי נובעת בזכות שילוב של מספר גורמים: החשיבות ההיסטורית של האתר, תקופת הבחירות, ויושרה עיתונאית של כתבת אחת, ליה ספילקין שמה. אמנם בחלק מהאתר התבצע שחזור, אבל כאמור, האירוע החמור בהר עיבל הוא לא הראשון, וכל עוד תימשך האדישות הישראלית לתופעה – הוא גם לא יהיה האחרון.
הפגיעה בחומה ההיקפית של האתר נעשתה במסגרת פרויקט של הרשות הפלסטינית לסלילת כביש שיחבר את העיירה עצירה א-שמאליה עם מחנה הפליטים עסכר שבפאתי העיר שכם. התקציב לפרויקט מגיע בין היתר מהרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות ברשות הפלסטינית ועתיד להפוך את האחיזה הצבאית של ישראל בהר עיבל למובלעת, ולהאיץ את התרחבות העיר שכם על ההר.
בהקשר ישיר לפיתוח הכביש התרחש לפני כחודשיים אירוע גדול בהר עיבל בהשתתפות וליד אסאף, השר למאבק בהתנחלויות, שכלל שתילת מאות עצים בפסגת ההר לציון 33 שנה לאינתיפאדה הראשונה, ופתיחת "קמפיין להגנה על פסגות ההרים" בו הודיע אסאף כי משרדו מתכוון לפתח חקלאות על שטח של 2,000 דונם בפסגת ההר, ולספק תמיכה מקיפה לחקלאים שיעבדו בו.
הוא הסביר מטרת העל היא השתלטות חקלאית על פסגות ההרים הגבוהים ביהודה ושומרון. סיפור זהה לאירועי הר עיבל מתרחש בתל ארומה (ח'ירבת אל-עורמה), מבצר חשמונאי עתיק. לפני כשנה החלה מועצת הכפר הסמוך ביתא בעבודות וסלילת כביש תוך הרס עתיקות נרחב, ודגל פלסטין גדול הונף במקום.
לאחרונה ערכה הרשות הפלסטינית יחד עם הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות אירוע נטיעות גדול בשטח האתר הארכיאולוגי של התל, ומחוז שכם ברשות הפלסטינית יחד עם עיריית הכפר ביתא פרסמו תכנית לבניית מסגד על האתר, שיוקדש לזכרם של המחבלים המתים בני הכפר.
אלו אינם אירועים ספורדיים. מדובר בתכנית רשמית, מאורגנת וממומנת של הרשות הפלסטינית לקביעת עובדות בשטח, שראשיתה עוד בשנת 2009.
השבוע לאחר פרסום הידיעה על הפגיעה באתר הרב עיבל הסביר המנהל האזרחי כי הוא מנוע מלפעול במקום משום שהאתר המדובר נמצא בשטח B תחת שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.
אולם, לפי הנאמר בהסכמי אוסלו "הצד הפלסטיני ישמור ויגן על כל האתרים הארכיאולוגיים, ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על האתרים האמורים ולמנוע נזק להם"
פעולותיה של הרשות הפלסטינית הן במעשה והן באי מניעת פגיעה באתרים שבתחומה מהווים הפרה חמורה של סעיפי ההסכם, ולישראל ישנה זכות לחדול את ההפרות החוזרות ונשנות. מעבר לכך, ישראל היא בעלת הסמכות העליונה באזור, ועל-פי אמנת אונסק"ו שהיא חברה בה, יש לה לא רק זכות, אלא גם חובה להגן על אתרים אלו.
הבעיה אינה המאמץ הלאומי הפלסטיני להצבת עובדות בשטח, אלא אזלת היד שמפגינה ממשלת ישראל בשמירה על אתרי המורשת שלה. על ישראל להכריז באופן ברור כי בכל הפרה של תנאי ההסכם – היא תפעל באופן יזום ואקטיבי להגנה על אתרי המורשת שלה.
עומר אללי, הוא דובר פורום שילה – מכון מחקר להתיישבות ולמדיניות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
