אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

החיים והמוות ביד הלשון: כך תזהו פייק ניוז ברשת

שמועות וידיעות שקריות סביב נגיף הקורונה מופצות במהירות, וחלק מהאנשים אינם מבחינים אם המידע שהגיע אליהם אכן מאומת ומיד משתפים אותו - דבר שעלול להגביר את הפחד בציבור. כך תבחנו אם מדובר בידיעה שקרית או נכונה

החיים והמוות ביד הלשון: כך תזהו פייק ניוז ברשת
  אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בשנים האחרונות העולם הפך להיות מחובר ומהיר יותר, והרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים תפסו מקום מרכזי בחיים שלנו. שמועות וידיעות שקריות אינן דבר חדש, אך הטכנולוגיה המתקדמת והמדיה החברתית שצברו תאוצה בשנים האחרונות משמשות כר פורה להפצתן.

על פי מחקרים, כ-80% מהאנשים אינם יכולים להבחין בין תכנים שקריים לידיעות אמיתיות. הנתון המצער הוא, שמהירות התפשטותה של ידיעה כוזבת עלול לגרום לדאגות ופחדים מיותרים בקרב אנשים רבים, ולשבש את חייהם בלי סיבה. גם התקשורת הממסדית שאנו שואבים ממנה את המידע שלנו על המתרחש בעולם מוזנת מאותה תרבות של לשון הרע.

אחת התובנות האנושיות שהתפתחו בתקופה הזו היא הצורך להבחין בין ידיעת אמת לבין כזב ולשון הרע. בתקופה זו במיוחד, בעת התפשטות מגפת הקורונה ועל רקע מבצע החיסונים, חשוב להקפיד להסתמך על גורמים רשמיים ומקצועיים בלבד. כך נוכל להימנע משמועות וידיעות השקריות המופצות בנושא. חשוב לזכור, כי רבים מאלו שמציגים את עצמם כמומחים, אינם בקיאים בכל הפרטים המקצועיים ולכן אינם מוסמכים לקבוע או להחליט בנושאים המדוברים.

3 דרכים לזהות לשון הרע בכתבות

הידיעות הכוזבות נראות אמיתיות ברוב המקרים, אלא שהיכולת לבחון אותן ולהפעיל את חוש הביקורת, הן כל מה שנדרש כדי לבחון את האמיתות שלהן. לכן חשוב להשתמש בשכל ובהיגיון הישר.

הגורם העיקרי שמזין את הידיעות השקריות והשמועות הם הפחדים והרצונות שמניעים אותנו. כך למשל, ידיעה לפיה ניתן להפחית 10 ק"ג ממשקל הגוף תוך חמישה ימים היא ידיעה שהשכל וההיגיון אינם יכולים לקבל, ברור לנו שהיא טובה מדי מכדי להיות אמיתית.

כיצד ניתן להתמודד? כשאתם מקבלים מידע, ולפני שאתם מעבירים אותו הלאה, חשוב שתשאלו את עצמכם שלוש שאלות:

1. האם המידע התקבל ממקור אמין? כאשר נתקלים בידיעה מסוימת, יש לבחון היטב מה מקור הידיעה, האם הוא אמין, מה המוניטין שלו ואיזה ניסיון יש לכם איתו בעבר. במסגרת זו שאלו את עצמכם לשם מה הידיעה נכתבה, מה מטרתה, והאם היא נועדה לשכנע אתכם לגבי גישה מסוימת, או כדי לרכוש מוצר מסוים, או כדי לעבור מאתר אחד לאתר אחר.

2. האם המידע יכול לפגוע במישהוחשוב לגלות אחריות אישית ולבדוק היטב כל ידיעה לפני שמעבירים אותה הלאה. כלל זה נכון בפרט אם מדובר בידיעות שמגיעות אלינו מחברים או מקרובים, שאותם אנו מכירים היטב ושהעבירו לנו את המידע מתוך כוונה טובה וללא מחשבה מראש. נסו גם להטמיע את הגישה הזאת בקרב בני משפחתכם ובפרט בקרב הילדים והמבוגרים.

3. האם המידע יכול לסייע למישהו? לפני שאנחנו מעבירים מידע הלאה, מומלץ לחשוב אם הוא עשוי לסייע לאחרים, למשל ליצור קהילה, להעביר מסרים של ערבות הדדית ולגייס את בני המשפחה והחברים לעזרה לזולת. בנוסף, ברשתות החברתיות  עוברים גם תכנים חיוביים שכדאי להמשיך להעביר הלאה – מטיפים להתמודדות שכדאי שכמה שיותר אנשים ייחשפו אליהם ועד לבדיחות וחידות שנועדו להקל על המצב ולגרום לשחרור לחץ אצל האנשים.

אם התשובות מעלות סימני אזהרה, עלינו לחשוב פעמיים לפני שמשתפים את המידע שהועבר אלינו. אמנם הודעות כאלו מנוסחות פעמים רבות באופן משכנע, אבל על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת האחריות לנקוט במשנה זהירות ולא לשתף מידע שמעורר חשד, ובעיקר לא כזה שעלול לפגוע באנשים אחרים.

כך תדעו: האם ידיעה היא מטעם גורם רשמי או לא?

למרות הכללים לעיל יש עדיין מקרים בהם עלולים לזייף ידיעה מטעם גורם רשמי על ידי שימוש בלוגואים של אותו הגורם. דוגמה אקטואלית לכך הופיעה היום במספר בנייני מגורים בירושלים, כאשר כרזה עם הלוגו של משרד הבריאות ופיקוד העורף בישר לדיירים על ביקורים שיתבצעו לצורך פיקוח על שטחים משותפים. בפועל, ההודעה אינה נכונה ולא יצאה מטעם פיקוד העורף או משרד הבריאות – והנושא הועבר לבדיקה וטיפול המשטרה.

הודעת הפייק ניוז שהופצה (צילום: פיקוד העורף)

לעיתים משתמשים בידיעות כדי למשוך אנשים להשאיר פרטי קשר ולהכניס אותם לרשימות תפוצה – כפי שקרה במקרה המתואר. במקרה כזה יש לגלות עירונות ולשים לב האם יש פרטי קשר במודעה והאם הם תואמים את פרטי הקשר של אותו הגורם, והאם מי שמציג את עצמו מולכם הוא באמת מי שהוא טוען שהוא על ידי בקשה לתעודה מזהה וכו'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו