שופטי בג"ץ הכריעו היום (רביעי) ברוב דעות כי בית המחבל שרצח את אסתר הורגן הי"ד בסמוך ליישוב טל מנשה, יהרס על ידי הצבא. שלושת השופטים אישרו להרוס את הקומה השלישית במבנה, אך המחלוקת הייתה לגבי הקומה השניה, אשר השופטת ענת ברון התנגדה להריסתה כיוון ששימשה גם את בני משפחת המחבל.

בפסק הדין, כתב השופט יצחק עמית: "ניתן לקבוע באופן ברור כי קיימות בנמצא ראיות מינהליות החוצות את הרף הראייתי הנדרש. די שנציין כי החשוד הודה בביצוע המעשה ופירט את המניע הלאומני שעמד בבסיסו, וכי ישנן ראיות חיצוניות אובייקטיביות חזקות המאששות את הודאתו". עמית ציין כי "דומה כי לא בכדי בחרו העותרים שלא להתמקד בעתירתם בשאלה אם אמנם ביצע החשוד את המעשה אם לאו, אלא בטענה כי חומרי החקירה לא הועברו לידיהם".

לגבי טענות משפחת המחבל כי לא היו מודעים למעשיו ולכן הריסת ביתם תהיה חסרת מידתיות, כתב עמית: "ידיעה, מעורבות או תמיכה של בני הבית במעשה הטרור, היא אחד השיקולים לצורך החלטה אם וכיצד תופעל הסמכות מכוח תקנה 119. בד בבד, הפסיקה שבה והדגישה כי אין מדובר בתנאי הכרחי וכי 'אין באי-מעורבותם של אלה כדי למנוע את מימושם של הצווים'".

בפסק הדין נכתב כי הצבא סבור שהריסת הקומה השניה והשלישית של המבנה נחוצה לצורך הרתעת מפגעים פוטנציאליים מלבצע פיגועים דומים בעתיד. עמית כתב כי החלטת הצבא "נתקבלה, תוך בחינת מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה. בנסיבות אלו, חרף הפגיעה בעותרים, לא קמה עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב, ואין להתערב בהחלטתו להוציא צו הריסה לקומה השניה והשלישית במבנה".

עוד הוסיף השופט עמית כי הרס בתי מחבלים אינו נעשה כנקמה, אלא כאמצעי הרתעה בלבד, ועל כן מפתח השימוש באמצעי זה הינו שימוש בצורה מידתית. לעמדתו, "חזקה על הגורמים המחליטים כי הם מאזנים בין האינטרסים והשיקולים השונים בכל מקרה ומקרה, ומבססים את החלטתם על שיקולים מקצועיים וענייניים".

השופטת דפנה ברק ארז, אישרה את ההרס (אוליבר פיטוסי/פלאש 90)

ברק ארז: "אמצעי שננקט בעקבות רצח אכזרי במיוחד"

השופטת דפנה ברק ארז שהוציאה את הצו שמנע את הרס בית המחבל במועד שנקבע לביצוע ההריסה, כתבה כי "היה מקום להבהרה מצדם כי ככל שתוגש עתירה עד למועד שנקצב ההריסה לא תבוצע. עמדה מסוג זה הייתה מייתרת הוצאת צווים שיפוטיים שלא לצורך והיה בה כדי לבטא פן נוסף של הכבוד שבו רשויות המדינה אמורות לנהוג זו בזו".

בנוגע להחלטתה, כתבה ברק ארז: "אני סבורה שאין עילה להתערב בשיקול הדעת שהופעל. זאת, בהתחשב בכך שמדובר באמצעי שננקט בעקבות רצח אכזרי במיוחד, שביסודו מניע לאומני מובהק. ההחלטה התקבלה בסמיכות מועד וללא שיהוי".

השופטת ענת ברון, התנגדה להרס החלקים שמשמשים את משפחת המחבל (נועם רבקין פנטון/פלאש 90)

ברון: משפחת המחבל לא הייתה מעורבת במעשיו

השופטת ענת ברון התנגדה להחלטה להרוס את הקומה השנייה במבנה, אלא אישרה רק את הרס הקומה השלישית, זאת כיוון שהקומה השנייה שימשה גם את בני משפחתו של המחבל. לעמדת ברון, "גם לאחר עיון בחוות הדעת העדכנית שהונחה לפנינו במסגרת תיק זה, לא מצאתי יסוד לקביעה פוזיטיבית שלפיה השימוש בתקנה 119 אמנם משיג הרתעה ממשית מפני פעולות טרור, ואולי ההיפך מכך".

ברון כתבה: "אני סבורה שההחלטה להרוס גם את הקומה השנייה של הבית לוקה בחוסר מידתיות – כאשר בקומה זו מתגוררים אשתו ושלושת ילדיהם, שכאמור אין חולק שלא היתה להם כל מעורבות או ידיעה בנוגע למעשי הזוועה, ואף בדיעבד לא הפגינו תמיכה במעשים".