מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פעלה בכדי להסיר ציוץ של כתב 'הקול היהודי', אלחנן גרונר, מהרשת החברתית טוויטר, למרות שלא ברור מה מקור הסמכות לפעולה זו של הפרקליטות מול הרשתות החברתיות.

לאחר מותו של הנער אהוביה סנדק הי"ד, פרסם גרונר ציוץ בו נכתב: "אלו הפנים של ימ"ר ש"י – **** ****** חוקר מהימ"ר מגיע לזירת הרצח עם חיוך מרוח על הפרצוף". לציוץ צורפה תמונתו של החוקר בזירת התאונה בה נהרג סנדק.

זמן מה לאחר מכן, גרונר ניסה להיכנס אל חשבון הטוויטר שלו, וגילה כי החשבון ננעל בטענה שעבר על החוק הישראלי כשפרסם את התמונה. הדרך היחידה לפתוח את החשבון הייתה להסיר את התמונה המדוברת.

מסתבר כי שישה ימים לאחר פרסום הציוץ, הוצא צו איסור פרסום על הפרטים המדוברים. הפרקליטות פנתה לרשתות החברתיות בבקשה להסיר את הפרסומים, ואלה כאמור נענו לה תוך שטוויטר נעלה חשבונו של גרונר.

צו איסור הפרסום המדובר לא הופץ לציבור ולמערכות העיתונות, והוא אינו כולל את שמות השוטרים אשר שמם חוסה תחת צו איסור הפרסום, אלא מונה שלושה 'פלוני' ושלושה 'אלמוני'. לא ברור איך ניתן לדעת את שמו של מי אסור לפרסם.

במסגרת בקשת התגובה, מערכת סרוגים פנתה לפרקליטות בבקשה לקבל את מקור הסמכות של הפרקליטות לפנות אל הרשתות החברתיות בבקשה למחוק פרסומים. לא קיבלנו את מקור הסמכות, אלא טענה כי "כאשר מופר צו איסור פרסום, החוק מאפשר לפרקליטות לפעול על מנת למנוע את המשך הפרתו".

יש להדגיש כי טרם פניית מחלקת הסייבר בפרקליטות לרשתות החברתיות לא נערכה פנייה אל גרונר, הנושא תעודת עיתונות ממשלתית, בבקשה להסיר את הפרסום שחוסה תחת הצו. כאמור, הצו הוצא רק לאחר הפרסום של גרונר, כך שלמרות תחולתו גם על הפרסום האמור – אין חולק כי גרונר לא הפר צו איסור פרסום.

גרונר: "סתימת פיות שמתאימה למשטרים אפלים"

העיתונאי אלחנן גרונר מסר לסרוגים: "מהפרקליטות לא פנו אלי ולא ביקשו להסיר את הציוץ שנכתב עוד בטרם יצא צו איסור הפרסום אלא בחרו לפנות ישירות לטוויטר ולהביא לנעילת החשבון. ברור לי שלא היו מעיזים לעשות דבר כזה לעיתונאי שדעותיו תואמות את אג'נדת הפרקליטות".

"מדובר בסתימת פיות שמתאימה למשטרים אפלים ומוכיחה בדיוק את המסר שהציוץ ביקש להעביר: התנהלות כוחנית ורדיפה שלטונית היא זו שהביאה לרצח אהוביה סנדק והיא זו שמביאה לאלימות משטרתית, טיוח האירועים בידי מח"ש והחרבת שאריות האמון של הציבור במשטרה ובפרקליטות".

העיתונאי אלחנן גרונר (באדיבות המצולם)

"הסרת הפרסומים – בעקבות בקשת המשטרה"

תגובת הפרקליטות במלואה: "מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פנתה לגבי פרסום פרטיהם המזהים של מספר שוטרים המעורבים בפרשת אהוביה סנדק ז"ל בעקבות צו איסור פרסום שקיים בנושא, כמו גם בעקבות הערכת איום גבוהה ביחס לאותם שוטרים".

"בעקבות קבלת פניות ממדור מאוימים בחטיבת המודיעין של המשטרה על פרסומים שונים ברשתות החברתיות בהם מצוינים פרטי השוטרים, פעלה מחלקת הסייבר מול הרשתות החברתיות להסרת הפרסומים, וזאת בהסתמך על איסור הפרסום ועל הערכת האיום כאמור".

עוד נמסר כי "הפרת צו איסור פרסום היא פעולה נמשכת ולא חד פעמית, ולכן מרגע שהצו יצא המשך הפרסום מהווה הפרה שלו. כאשר מופר צו איסור פרסום, החוק מאפשר לפרקליטות לפעול על מנת למנוע את המשך הפרתו".

משרד המשפטים (צילום: Miriam Alster/Flash90)

"צו איסור הפרסום חל גם על פרסום באינטרנט. כפי שצוין בתשובתנו הקודמת, צו איסור פרסום חל על כל פרסום קיים במועד הוצאת הצו. במקרים של הפרת צווי איסור פרסום או הוראות איסור פרסום בחוק הפרקליטות אינה מבקשת אף פעם לנעול חשבון".

בפרקליטות ביקשו להדגיש כי מחלקת הסייבר "לא ביקשה להשעות את חשבונו של גרונר".

בנוגע לשאלתנו האם מחלקת הסייבר מנטרת פרסומים של עיתונאים או אזרחים, בפרקליטות מסרו כי "מבלי להתייחס למקרה הספציפי – רשויות אכיפה מעבירות תכנים אסורים המהווים עבירה על החוק לבחינת הליך של פנייה לרשתות החברתיות לצורך הסרה. הפרקליטות אינה מנטרת כלל פרסומים".