אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מזל טוב לכנסת | למה היא חוגגת יומולדת בט"ו בשבט?

היום חוגגת הכנסת 72 שנים לישיבתה הראשונה. מאז ועד היום עבר משכן הכנסת כמה וכמה אתרים עד שהשתקעה במיקומה הנוכחי בירושלים. אז איך דווקא יצא שט"ו בשבט הוא יום חגה של הכנסת?

מזל טוב לכנסת | למה היא חוגגת יומולדת בט"ו בשבט?
  צילום: שאטרסטוק

כדי להבין למה דווקא ט"ו בשבט מצוין יום ההולדת של הכנסת, צריך לחזור לימיה הראשונים של מדינת ישראל.

הכרזת המדינה אמנם הייתה כידוע בתאריך ה' אייר תש"ח, אך עוד לא נבחרו נציגים רשמיים להנהיג את המדינה שרק נוסדה. דוד בן גוריון, כיהן כראש "מנהלת העם" (הממשלה הזמנית) מתוקף תפקידו הקודם, יו"ר הסוכנות היהודית ולמעשה ראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל. הפרלמנט הזמני נקרא "מועצת העם" והיו חברים בה 37 חברים, שהם גם מי שחתמו על מגילת העצמאות.

בשל התארכות מלחמת העצמאות, לא התאפשר לבחור את רשות המחוקקת והמתינו עד שמצב הלחימה יירגע ויאפשר לקיים בחירות דמוקרטיות למה שיכונה תחילה "האסיפה המכוננת".

בכ"ד בטבת תש"ט (25 בינואר 1949) התקיימו בפעם הראשונה הבחירות לכנסת, שבהקמתה נקראה האספה המכוננת.

ובתאריך בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949), ראש השנה לאילנות, התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות היהודית, הישיבה הראשונה של האספה המכוננת.

ילדי בית הספר מכונסים בחצר בניין הסוכנות היהודית בירושלים, לפני ישיבתה הראשונה של האסיפה המכוננת, צילום: לע"מ

רוב הנבחרים הגיעו לירושלים מאיזור השפלה, ובדרכם עצרו בשער הגיא לטקס נטיעת עצים. טקס נטיעת עצים באתרים שונים בירושלים ובסביבתה היה מאז חלק ממסורת חגיגות יום ההולדת של הכנסת.

בטקס הפתיחה של ישיבת האספה המכוננת אמר נשיא מועצת המדינה הזמנית פרופ' חיים ויצמן: "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלוקי שראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים… אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם".

דוד בן-גוריון, רעייתו פולה והרמטכ"ל מגיעים לטקס נטיעות בט"ו בשבט בשער-הגיא , ט"ו בשבט 1949 (צילום: לע"מ)

דוד בן-גוריון, רעייתו פולה והרמטכ"ל מגיעים לטקס נטיעות בט"ו בשבט בשער-הגיא , ט"ו בשבט 1949 (צילום: לע"מ)ההחלטה הראשונה במושב הפתיחה של האספה המכוננת הייתה כי בית-המחוקקים של מדינת ישראל ייקרא "כנסת". מקורו של השם "כנסת" בשמה של "כנסת הגדולה", המוסד העליון של ראשי ישראל וחכמיה, שהתכנס בירושלים לאחר שיבת היהודים מגלות בבל במאה החמישית לפני הספירה. מספר חברי הכנסת נקבע לפי מספר חברי "כנסת הגדולה", – 120 חכמים. מסורות הכנסת ודרכי פעולתה הושפעו מאספת הנבחרים , המוסד הנבחר של היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת המנדט, וממנה ירשה הכנסת גם את שיטת הבחירות הקיימת.

לאחר ישיבתה הראשונה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, העתיקה הכנסת את מושבה לתל-אביב, ובמשך כתשעה חודשים ערכה את ישיבותיה בבית-קולנוע "קסם" ובמלון "סן-רמו" שבעיר. בעקבות הצהרתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, כי "ירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל, כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו", החליטה הכנסת בכ"ב בכסלו תש"י (13 בדצמבר 1949) להעביר את מושבה לירושלים. ישיבותיה הראשונות נערכו שוב בבניין הסוכנות היהודית.

בכ"ד באדר תש"י (13 במרס 1950) עברה הכנסת לבית פרומין ברחוב המלך ג'ורג' שבירושלים, שם שכנה הכנסת למשך 16 שנה ורק בי"ד באלול תשכ"ו (30 באוגוסט 1966) נחנך בטקס ממלכתי בנין הכנסת בנוכחי, בגבעת רם.

בניין הכנסת (צילום: שאטרסטוק)

מאז בניין הכנסת הלך והתרחב לעוד אגפים, כאשר ההרחבה האחרונה הייתה בשנת 2008, אז נפתח אגף "קדמה", שם שוכנות בעיקר חדרי וועדות הכנסת.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו