אם יתברר שיהודי אשם במותו של אהוביה סנדק ז"ל, היש לומר עליו, ד' ינקום דמו, או לא כיון שהוא נהרג על ידי יהודי?
א. קודם כל, אין לומר "ימח שמו" על יהודי. כך הסביר האבני נזר. ההוכחה לדין זה, היא פשוטה מאוד. ההלכה ידועה שאם אדם היה נשוי ומת בלי ילדים, אשתו זקוקה ליבום.
ולכן נבדוק, כאשר הנפטר היה רשע, האם עדיין חייבים לייבם או לא. הרי התורה כותבת שהסיבה ליבום היא כדי ש"לא ימחה שמו מישראל" (דברים כה, ו). ואם על רשע אנו מקווים ש"ימח שמו וזכרו", מה אכפת לנו ש"ימחה שמו מישראל"? ולפי זה, לא היינו צריכים לייבם אותו. אבל ההלכה אינה כן. ההלכה היא שצריך לעשות לו ייבום (ע' שו"ע אה"ע קנז ה. עיטורי תורה – דברים כה ו). אם כן, סימן שאנו דואגים ש"לא ימחה שמו מישראל"- גם של יהודי כזה.
אבל קשה, בכל זאת, יהודי זה הוא חוטא ופושע? אלא יש פתרון: הוא יעשה תשובה. את זה, אנו למדים מהדיון בין ברוריה לרבי מאיר (ברכות י, א): לרבי מאיר היו שכנים רשעים שהיו מצערים אותו עד מוות, לכן הוא התפלל שימותו. אמרה לו אשתו: לא כתוב בתהילים (קד, לה) "יתמו חוטאים מן הארץ" אלא "יתמו חטאים מן הארץ". מכאן שצריך להתפלל שיעשו תשובה, ולא להתפלל שימותו. ורבי מאיר אכן עשה כדבריה ,התפלל שיעשו תשובה ובאמת בסוף כך היה. לכן אין אומרים "יימח שמו וזכרו" אלא מתפללים שיעשו תשובה.
ב. לגבי אמירת ד' ינקום דמו, כבר נשאל הגרי"ש אלישיב זצ"ל: המנהג לומר או לכתוב אחר שם של מי שנרצח על ידי בני עוולה 'ד' ינקום דמו'. האם יכולים לומר או לכתוב הנוסח 'ד' ינקום דמו' גם על מי שנרצח על ידי יהודי רוצח רח"ל, או אי אפשר לומר כן, אלא כשנרצח על ידי גוי רח"ל?
והשיב בפשטות: אפשר לומר כן אף בנרצח ע"י יהודי, והוסיף: 'הרי רצח אותו'. ונשאל עוד: אבל האבני נזר הביא ראיה מדין יבום שלא ימחה של ישראל, ושם הדין הוא שאף במומר שייך מצות יבום וחליצה, הרי שאף בישראל מומר חששה התורה שלא ימחה שמו מישראל, והסכים הגרי"ש אלישיב ואמר: אם כן לא אריך (=לא יאה) כל כך לומר על יהודי הי"ד (וישמע משה ח"ב עמ' שסג-שסד).
סיכום: אין לומר "ד' ינקום דמו" על אהוביה סנדק, כי מדובר ביהודים, אלא יש לומר: זכר צדיק לברכה, כי הוא היה יהודי נאמן לעם ישראל ולארץ ישראל עם מידות טובות ולב טוב.
תגובות
כמה התרחקנו מעם ישראל, עצם השאלה בזויה כמה התרחקנו מעם ישראל, עצם השאלה בזויה
לרצוח מישהו ואז להגיד שלא מתאים לדבר ככה אתה הזוי?
השם יקום דמו של אהוביה שהשם יקום על רוצחי אהוביה
דיון הזוי. הנער נהרג במהלך נסיעת הימלטות מטורפת מן המשטרה. בין אם נהג הרכב הנמלט אשם במוות כי זיגזג על הכביש, ובין אם השוטרים אשמים אם ניגחו ברכב כדי לנסות לעצרו - לא הייתה לאיש כוונת רצח. מדובר לכל היותר בחוסר זהירות או ברשלנות, ולא בכוונת מכוון להרוג מישהו. הדיון מוכיח שני דברים : מיגזר הסרוגים הולך ומקצין ועולם ההלכה אינו מתאים למושגים בני ימינו.
מדוע אתה מקבל ככה את הגרסאות של המשטרה כאמת? עד עכשיו לא נשמע שהציגו איזה הוכחה שהנערים האלה, שהם בני טובים - אומר מהיכירות של לפחות משפחה אחת שם - יתעסקו במשהו כזה? היתה תמונה שפרסם בטוויטר ג׳וש בריינר, הכתב פלילים של הארץ - שרואים בבירור את הרכב של הנערים הפוך, ואת הרכב של הבלשים עם מכה ברורה מקדימה..
, נו, אז מה אומרת התמונה ??? אם רכב הבלשים ניסה לעקוף את הרכב הנמלט, והנהג הנמלט ניסה למנוע זאת על ידי הטיית ההגה שלו שמאלה - נוצרה התנגשות, כשאז יכול להיות שהנהג הנמלט איבד שליטה והתהפך. קצת דמיון וניסיון - והכל מתיישב. כמובן, אין גירסה מוסמכת ונחכה לסוף החקירה. אבל בכל מקרה זה אינו רצח. רצח זה משהו אחר, כשנילווית למעשה כוונה להרוג ולא כוונה לעצור רכב נמלט.