יום השואה הבינלאומי 2021. עדויות מצמררות ממחנה ההשמדה סוביבור בפולין: תגיות זיהוי אישיות, עשויות מתכת, של ארבעה ילדים בגילאי 5-11 מאמסטרדם שבהולנד, נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה.

הדיסקיות – מן תליוני מתכת שענדו הילדים על צווארם, נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ממנה הגיעו.

מחנה סוביבור נחרב לאחר המרד, והגרמנים מחקו כל סימן זיהוי למפעל ההשמדה שנערך שם. בשנים האחרונות נעשות חפירות ארכיאולוגיות במקום, בהם הצליחו לאתר את מיקומם של תאי הגזים וממצאים ממאות אלפי היהודים שנרצחו במקום.

את החפירה הארכיאולוגית יוצאת הדופן, המתנהלת לפני הקמת מרכז המבקרים החדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.

לאה יהודית דלפנייא הי"ד – De La Penha Lea Judith, בת 6 

לאה דלפניא מימין (מוזיאון מיידנק) והדיסקית עם שמה (יורם חיימי)

תליון אלומיניום שעליו חריטה, נמצא באזור רציף המחנה. שם פרטי – Lea Judith, שם המשפחה De La Penha, תאריך הלידה 11.5.37, AMSTERDAM.

דדי זק הי"ד Deddie Zak, בן 8

צילום: יורם חיימי

שמו של דדי הופיע על תגית מתכת שעברה שרפה, אשר נמצאה באחת המשרפות. חרוטים עליה שמו – Deddie Zak,  תאריך לידה –  23.02.35 וכתובת המגורים של המשפחה Amsterdam  Uiterwaardenstraat 71

דדי הגיע למחנה במשלוח אשר כונה "Kindertransport" על שם מספר הילדים הגדול שהוסע בו אל מותו: כשליש מתוך 3017 יהודים שנשלחו לסוביבור ממחנה הריכוז וכט היו ילדים בגילאי 4-8, רבים מהם ללא ליווי הוריהם. דדי נרצח עם בני משפחתו עם הגעתם למחנה סוביבור ב-11 ליוני 1943, והוא רק בן שמונה.

אנני קאפר הי"ד ANNIE KAPPER. בת 12

צילום: יורם חיימי

תגית האלומיניום של אנני נמצאה בסמוך לאחד הקברים ההמוניים. בצד אחד של התגית חרוט שמה של הילדה, כתובת המגורים של המשפחה באמסטרדם הולנד. AMSTERDAM Z. HOLLAND. בצד השני של התגית חרוט תאריך הלידה של אנני –  GEBOREN JANUARI 1931.

משפחת קאפר נשלחה לסוביבור ב-30 למרץ 1943, במשלוח החמישי, ובו 1255 יהודים ב-25 קרונות. הרכבת הגיעה לסוביבור ב-2 לאפריל 1943, וכל נוסעיה נשלחו אל מותם בתאי הגזים של המחנה.

דוד יהודה וונדר ולד הי"ד David Juda Van der Velde , בן 11

צילום: ויטק מזורק

חצי תגית שבורה מאלומיניום, נמצאה מערבית לתאי הגזים. חרוטים עליה ראשי התיבות של דוד D.J.V/D, ומתחת לשם חרוטה הכתובת PRES.RD…. מתחת לכתובת  מופיע שם העיר AMSTERD…. ובשורה התחתונה – חלק מתאריך הלידה של דוד – GEB. 21.1 -ה-21 לנובמבר 1932.

דוד ומשפחתו נשלחו במשלוח מספר 5 מווסטרבוק לסוביבור, ב-30 למרץ 1943, הגיעו למחנה סוביבור ב-2 לאפריל 1943, ונשלחו מיד לתאי הגזים.

היום הקשה ביותר שלי

ארכיאולוג רשות העתיקות, יורם חיימי, "ככל הידוע לנו, תליונים עם שמות ילדים נמצאו רק במחנה סוביבור, והם לא מוכרים משום אתר אחר. מעניין לראות, שהתוויות שונות זו מזו, ולכן נראה שלא מדובר ביוזמה מסודרת, אלא ביוזמות פרטיות של הורים, שהכינו עבור ילדיהם תווית זיהוי. סביר שההורים ביקשו לוודא שניתן יהיה לאתר את יקיריהם בכאוס של מלחמת העולם השנייה. תגיות המתכת של לאה, דדי, אנני ודוד, אפשרו לנו לחבר פנים וסיפור לשמות, שהיו עד היום שורה אנונימית ברישומי הנאצים. החפירה ארכיאולוגית נותנת לנו הזדמנות לספר את סיפורם של הקורבנות ולכבד את זכרם", הוא אומר.

לצורך קבלת פרטים על הילדים, יצרו החוקרים קשר עם מרכז Camp Westerbork, אשר בתקופת השואה שימש כמחנה ריכוז של יהודים שגורשו מהולנד למזרח אירופה, והיום  – משמש כמרכז מבקרים והנצחה.

עשר שנים אני חופר בסוביבור", אומר חיימי, "וזה היה היום הקשה ביותר שלי. עמדנו עם הדסקיות בשטח, ליד המשרפות, התקשרנו למרכז, ומסרנו להם את השמות. התגובה היתה מיידית. קיבלנו לטלפון תמונות של ילדים רכים ומחייכים. הכי קשה, היה לשמוע שאחד מהילדים שאת התגית שלו החזקנו ביד, הגיע לסוביבור במשלוח של רכבת ילדים בני 8-4, שנשלחו לכאן למות לבדם. הסתכלתי על התמונות ושאלתי את עצמי – איך מישהו יכול להיות אכזר כל כך?"