בג"ץ פסל היום (שני) נוהל של משטרת ישראל, וקבע כי אסור לשוטרים לדרוש מאדם תעודת זהות ללא סיבה. השופטים אסתר חיות וחנן מלצר קבעו כי המשטרה תגבש נוהל חדש תוך 90 יום, בעוד השופט שטיין כתב בדעת מיעוט שלמשטרה כלל אין סמכות לדרוש מאזרח להזדהות.

הנשיאה חיות כתבה: "הפעלת הסמכות שבסעיף 2 לחוק תעודת זהות שעניינה הדרישה מאדם להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות אינה מותנית בקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה, אך היא כפופה למגבלות המנויות בפרק ג' לחוק המעצרים ולקיומה של זיקה רלוונטית בין הדרישה להזדהות ובין המידע המצוי בתעודת הזהות, לרבות עצם קיומה של תעודה כזו".

עוד נכתב כי "העובדה כי הפרשנות שבה דוגלים המשיבים (לפיה ניתן לדרוש תעודת זהות מכל אדם ללא כל סיבה, א"ב) עשויה להקל על המשטרה בעת ביצוע תפקידיה, אין בה, בלא טעמים נוספים, כדי להצדיק אימוץ פרשנות רחבה שאותה ביקשו המשיבים לצקת לסמכות הקבועה בסעיף 2 לחוק תעודת זהות".

הנשיאה חיות קבעה: "פרשנות כזו מובילה לפגיעה בשורה של זכויות יסוד – ובכלל זה הזכות לחופש תנועה, הזכות לכבוד האדם והזכות לפרטיות – המצויות במדרג נורמטיבי גבוה מזה של האינטרס בסדר ציבורי. טעם זה, בשילוב הטעמים הנוספים שעליהם עמדתי לעיל, מובילים למסקנה כי אין לקבל את הפרשנות המרחיבה לסמכות שבסעיף 2 לחוק תעודת זהות", לפיה שוטרים יכולים לדרוש תעודת זהות סתם כך.

על פי קביעת הנשיאה חיות אליה הצטרף סגן הנשיאה מלצר, בעוד תשעים יום המשטרה לא תוכל עוד לעשות שימוש בנוהל הקיים, ותאלץ לגבש נוהל חדש עם פרשנות מצומצמת יותר לחוק.

השופט שטיין בדעת מיעוט חריפה: אזרח יכול להפנות את גבו וללכת לענייניו

השופט שטיין כתב בדעת מיעוט עמדה חריפה יותר, לפיה החוק "איננו מקים סמכות לדרוש מאזרח את הצגתה של תעודת זהותו; וכי כפועל יוצא מכך, שוטר איננו רשאי לדרוש מאזרח כי הלה יציג בפניו את תעודת הזהות שלו אלא אם כן יש בידי אותו שוטר סמכות לדרוש את הצגתה מכוחו של דין אחר".

שטיין הוסיף בחריפות: "כאשר שוטר או בעל שררה אחר פונה לאזרח ודורש ממנו דבר-מה מבלי שדרישתו מגובה בסמכות מכוח דין, רשאי האזרח לענות לאותו בעל שררה "לאו בעל דברים דידי את" ואחר כך להפנות לו את גבו וללכת לענייניו".

"נימוסין והליכות שבהן האזרח נתברך יכול שינחוהו לתת לאיש השררה תשובה אחרת ולהיענות לדרישתו, אך לא באלו קא עסקינן, אלא בהיעדר חובה שבדין".

שטיין הבהיר: "היעדר חובה שבדין, משמעה חסינות מפעולות של אנשי שררה וחירות שלא להיות מוטרד על ידיהם בשום דרך. חירות זו היא בגדר זכות שלילית: הזכות לא להיות מסומן ומוטרד על ידי שוטר או איש שררה אחר, והרציונל שלה הוא חופש כפשוטו – לא כבוד, ולא פרטיות".

"בשורה אדירה לאוכלוסיות המוחלשות"

מעורכי הדין אן סוציו מהאגודה לזכויות האזרח ואייל אבולפיה המייצג את עמותת טבקה נמסר: "בית המשפט הבהיר למשטרה באופן ברור כי האופן שבו שוטרים פועלים מזה עשרות שנים הוא פסול. החוק לא מקנה לשוטרים סמכות לדרוש מאדם להזדהות באופן גורף ונרחב כפי שמבוצע על ידם כיום".

"אנו מברכים במיוחד על הקביעה של בית המשפט כי בדיקת פרטיו של אדם במסוף המשטרתי ובכלל זה עברו הפלילי אסורה אלא אם קיים חשד סביר לביצוע עבירה. פסק הדין הוא בשורה אדירה לאוכלוסיות המוחלשות בישראל – ערבים, מזרחים ויוצאי אתיופיה – שסבלו מזה שנים מהפרקטיקה המשפילה הזו".

"למשטרת ישראל אין סמכות לעקוף את החוק"

גם עו"ד אייל בסרגליק, יו"ר הפורום הפלילי הארצי, התייחס לפסיקה ומסר כי "מדובר בפסילה מבורכת לאור העובדה שהנוהל לא עמד לא בתכלית האובייקטיבית ולא הסובייקטיבית של החוק".

"למשטרת ישראל אין סמכות לעקוף את החוק. הלכה למעשה מדובר בעיכוב ובעבר כבר דובר רבות כי עיכוב באין סמכות עיכוב רק לצורך בדיקת ת.ז. אינו תקין. כעת מסכימים השופטים בדעת הרוב שלצורך בדיקת ת.ז. הדבר אפשרי במגבלות החוק, אולם יש להתאים הנוהל לחוק".

בסרגליק הוסיף: "מנגד כבוד השופט שטיין בדעת מיעוט סבור עוד יותר בצדק שאין לאפשר עיכוב ללא סמכות עיכוב גם במקרה של הפעלת הנוהל הפסול וגם במקרה של ת.ז. בלבד. השופט שטיין ובצדק מוכן לתת יותר דגש על זכויות האדם".