אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

שנה לדיווח על נגיף מסתורי: קורונה, כך זה התחיל

היום לפני שנה בדיוק דווח לראשונה על נגיף מסתורי שהחל להופיע בעיר ווהאן שבסין. איש לא ציפה אז שאותו נגיף יהפוך למגפה עולמית שתביא לאחד המשברים החמורים ביותר. שנה של קורונה: כך זה התחיל

שנה לדיווח על נגיף מסתורי: קורונה, כך זה התחיל
  (צילום: שאטרסטוק)

"בהלה בסין: 3 בני אדם מתו בסוף השבוע האחרון כתוצאה מווירוס מסתורי שהתגלה במדינה, וגורם לדלקת ריאות קיצונית וקריסת מערכות. על פי הודעת הרשויות במדינה, בימים האחרונים נרשמה עלייה חדה במספר הנדבקים במחלה" – כך נפתחה הכתבה שפורסמה בסרוגים לפני שנה בדיוק, שסיפרה לראשונה על הנגיף המסתורי שהופיע בעיר ווהאן.

עוד באותו נושא

בהלה בסין: וירוס קיצוני מתפשט ברחבי המדינה

אף אחד לא ציפה אז שהנגיף המסתורי יהפוך למגפה עולמית שתביא לאחד המשברים החמורים ביותר במאה השנים האחרונות – אך ההמשך כבר ידוע. מספר שבועות אחרי הדיווחים הראשונים, הנגיף המסתורי כבר זכה לכינוי "קורונה", ובהמשך הוא כבר קיבל את השם המדעי הרשמי "COVID-19", על שם ראשי התיבות באנגלית לביטוי "מחלת נגיף הקורונה" והשנה שבה מקרה ההידבקות הראשון התגלה.

מהספינה והצליינים: כך הקורונה הגיעה לארץ

בפברואר הקורונה כבר החלה לצאת מעבר לגבולות סין. מה שעלה לכותרות בישראל ביתר שאת זה סיפור ספינת הקורונה, עליה נכחו גם ישראלים. ספינת ה"דיימונד פרינסס" שהתה במים הטריטוריאליים של יפן, כאשר התגלו בה 10 מקרים של הידבקות בנגיף. כ-3,700 נוסעים ואנשי צוות הוכנסו להסגר בן 14 ימים על ידי משרד הבריאות היפני.

הנוסעים הישראלים יוצאים מספינת הקורונה (צילום: שלמה ריזל)

בהמשך ישראל ומדינות נוספות עצרו טיסות מסין, ובתום מאבק ארוך נחתו בארץ הנוסעים מספינת הקורונה לאחר מסע מסובך ומרגש. בכותל התקיימו תפילות למען הסינים שנהרגים בנגיף הקורונה. ועדיין היא נראתה רחוקה מישראל – עד שהגיעו הצליינים מדרום קוריאה. בשבועות הבאים כבר נרשמו יותר ויותר דיווחים על המסלולים המדוייקים של חולי קורונה, מאות אנשים נדרשו להיכנס לבידוד ורשימת המדינות שאזרחיהם נאסרו להיכנס לישראל הלכה וגדלה.

ליל הסגר: המציאות החדשה החלה

את חג הפורים – שנחגג בדיוק באותו היום שבו ארגון הבריאות העולמי החליט להכריז על הקורונה כמגפה עולמית – כבר עשינו תחת הגבלת התקהלות לעד 100 איש ,שמהר מאוד הפכה לעד 10 אנשים. יומיים לאחר מכן כבר הוחלט על סגר מלא, שנמשך כמעט חודש וחצי וגם כלל את חג הפסח שזכה במהירות לכינוי "ליל הסגר". הימים הללו אופיינו בחרדה נרחבת מהיקף המשבר: המכה הכלכלית הקשה, היציאות ההמוניות לחל"ת ובעיקר הבלבול.

חיטוי נגד הקורונה (צילום: דוברות כבאות והצלה)

אנחנו זוכרים את מנייני המרפסות, מחיאות הכפיים לצוותים הרפואיים, שירת המרפסות מאיטליה. מחאת בתי הכנסת הסגורים, דיונים על ליל הסדר בזום ובכלל כניסתו של האפליקציה החדשה לחיינו, מענקי חל"ת, מחאות העצמאים והאמנים. אלוכג'ל ומסכות, עבודה מהבית, וזעם ציבורי על נבחרי הציבור שלא עמדו בהנחיות אותם קבעו לציבור. על הכאוס הזה קמה ממשלת האחדות למנוע יציאה לבחירות רביעיות בעיצומה של מגפה – אך היציאה מהסגר והקמת הממשלה הראו את עליבותה, כשלכולם היה ברור שיגיע גם הסגר השני.

ואכן, החזרה לסגר הגיעה דווקא על חגי תשרי – ולמרות זאת חסידי ברסלב התעקשו לטוס לאומן. בהמשך מונה פרוייקטור לקורונה, שהרגיש שיש לו חסמים פוליטיים מבפנים ובהמשך הוחלף בפרוייקטור נוסף. בתוך כל אלו החלה הביקורות על הנעשה בממשלה והתקיעות הפוליטית עם חוסר האמון הציבורי – שהגיעה לשיאה עם פיזור הכנסת במקביל לתחילת הסגר השלישי, שבו אנו עדיין נמצאים כיום.

כעת שנה שלמה עברה מאז הדיווח הראשון על הקורונה, אך כיום יש אופטימיות שבעוד שנה כבר לא יהיה צורך לדווח על המגפה. ההתקדמות המהירה בפיתוח ומתן החיסונים תוביל בשלב כלשהו לעצירת התחלואה, והקורונה ככל הנראה תהפוך מתישהו לעוד מחלה שתופיע מדי פעם – אך לא תעצור לחלוטין את העולם כפי שעשתה במהלך השנה האחרונה. כעת נשאר לקוות שנגיע לשלב הזה במהירות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו