שבע מפלגות קורעות את הצד השמאלי של המפה הפוליטית, חמש את הצד הימני, וארבע את המרכז. זוהי תמונת הבחירות נכון לכתיבת שורות אלה.

לא מן הנמנע, שבזמן הקצר שיעלו המלים לאתר האינטרנט, עשויות לקום מפלגות נוספות. בהרבה מן המקרים אין כמעט הבדל אידיאולוגי בין המפלגות, ההבדל הוא רק בעומד בראשן. כי יותר משמפלגה באה להציע מצע, היא באה להציע פלטפורמה על גבה יישא זה שהקים אותה ויציע עצמו כמנהיג.

פרשת שמות שקראנו בשבת מלמדת במה ניחן מנהיג. אילו תכונות נדרשות לאדם כדי להיבחר ולעמוד בהנהגת העם. תכונות אלה, שלא רק שאינן מצויות היום בקרב מנהיגינו, אלא שלו היה משה מתמודד היום בבחירות לכנסת, הוא לא היה עובר את אחוז החסימה.

הסאגה של בחירת משה כמנהיג מתרחשת במעמד הסנה הבוער. במשך שבעה ימים משכנע הקב"ה את משה ללכת להושיע את העם ולהוציא אותו מארץ מצרים, אך משה מתחמק ומוציא תירוצים מדוע לא הוא זה שראוי למלא את התפקיד.

נעדרת הענווה

ראשית הוא אומר: "מי אנכי כי אלך אל פרעה" (שמות ג', י"א). דבר זה מצביע על תכונת הענווה, תכונה שאינה מצויה במנהיגים בני זמננו. אחר אומר הוא: "לא איש דברים אנכי… כי כבד פה וכבד לשון אנכי" (שמות ד', י'), תכונה נדירה של אדם המכיר במגבלותיו. לא רק שתכונה זו אינה קיימת בימינו, למשה לא היה סיכוי להתמודד בבחירות כנציג של ציבור השופט את נבחריו אך ורק על פי יכולת הביטוי, הכריזמה וההופעה בתקשורת.

כנציג של ציבור הנעדר כל יכולת להביט מעבר לקנקן החיצוני והריק, אל עבר התכונות המנהיגותיות החשובות באמת – חזון, אומץ, התמדה, ביצועיסטיות, דוגמא אישית, תושיה, חריצות, יושרה.

שלישית: "שלח-נא, ביד-תשלח" (י"ג, י"ד). לכאורה, ביטול עצמי. משה אומר, כל אחד אחר טוב יותר ממני לבצע את המשימה. למעשה, לא מצא משה עצמו ראוי לקבל את התפקיד הואיל והוא היחיד שלא היה שם במצרים והשתתף בסבל העם. הוא לא היה שם לכאוב את כאב העם או לנחמו. הוא עזב את מצרים וחי בארץ מדיין כאדם חופשי.

אחד כמוהו אינו יכול להסתכל בעיני העם, לא כל שכן להיות בעל הזכות להנהיג אותו. מנין למדים זאת? מתשובת הקב"ה למשה: "ויאמר הלוא אהרון אחיך הלוי–ידעתי, כי-דבר ידבר הוא; וגם הנה-הוא יוצא לקראתך, וראך ושמח בליבו". מדוע היה צריך לומר משבט לוי? הרי משה יודע שאחיו משבט לוי, ודי אם היה אומר אהרון אחיך. אלא אמר לו כך, משום ששבט לוי לא נמנה על העבדים. משמע, גם אהרון לא עבד בפרך. אלא שאהרון ידע מדוע ברח משה ממצרים, כי הרג את המצרי, והוא יבוא לקראת משה ויספר לכל העם את אשר אירע. ואז יבינו העם, מדוע משה עזב, וגם יבינו, שהוא האדם היחיד שעשה משהו עבור יהודי אחר. שאף אחד לפניו לא העז לפגוע במצרי בגלל שהכה יהודי. וזו גם הסיבה שה' בחר אותו כמנהיג.

ערכיות והגינות

ולבסוף, תכונת הערכיות וההגינות. לאחר שמשה קיבל עליו את התפקיד, הוא לא הלך לבצע משימתו מבלי לקבל אישור לעזוב את מדיין מחתנו, יתרו. מכיר טובה היה משה ליתרו, על שנתן לו לגור בביתו כל השנים, על שנתן לו את בתו לאשה. על אף שהתפקיד הוטל עליו על ידי ה', והתפקיד רם ונישא מכל – להוביל את בני ישראל לארץ הבחירה, משה חלק כבוד למי שנהג בו בכבוד, ולא ירק לבאר ששתה ממנה. מענטש. אין דברים כאלה היום.

לא נותר אלא לקוות שיימצא מנהיג שאינו רודף אחר התהילה, ושאינו דורך על כל הנקרה בדרכו כדי להשיגה. מנהיג המקבל על עצמו את עול השליחות, אינו מנצל את מעמדו ואינו רודף שררה. מנהיג הממלא את שליחותו באמונה, שיודע לכאוב את כאבו של העם, שפועל למען שלוחיו ולא למען עצמו.

כדאי שנמצא עוד מנהיגים כמו המנהיג ההוא.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עומדת בראש ארגון 'שורת הדין', הנלחם בזירה המשפטית למען מדינת ישראל.