יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הגישו היום (שני) לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-18 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי.

על פי המדד, אמון הציבור במוסדות השלטון נמצא בצניחה – בהם האמון בבית המשפט העליון שצנח בעשרה אחוזים. עם זאת בתי המשפט זוכים לאמון הציבור הגבוה ביותר מבין שלוש הרשויות.

כך בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008. כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל אך הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.

ירידה משמעותית גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%) באוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת – שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני) – והמפלגות – שהאמון ירד ל-14% באוקטובר (מ-17% ביוני).

אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%) צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר.

רק 44% מהציבור הערבי מרגישים חלק ממדינת ישראל

עוד על פי המדד, 57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה – עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו.

כמו כן, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.

בנוסף, 84.5% מהציבור היהודי בישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 44% בלבד מהציבור הערבי.

גם השנה, בדומה לשנים קודמות רוב הציבור הישראלי (58%) מעריכים כי  הנהגת המדינה היא מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).

ריבלין: "יש מי שבוחר להטיל רפש על מערכת המשפט"

ראובן (רובי) ריבלין, נשיא המדינה: "שנתיים האחרונות, שהיו כמו מערכת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסדות השלטון והחוק. יש מי שבוחר לחבוט במשטרה, ויש מי שבוחר להטיל רפש על מערכת המשפט, יש מי שכועס עלי כנשיא המדינה אבל בתחתית הרשימה, במדגם שאתם מציגים כאן היום, מדגם שבוחן את אמון הציבור במוסדות המדינה, נמצאות דווקא הכנסת והמפלגות. זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שהממשלה נופלת, והכנסת מפזרת את עצמה, וקוראת לעם בישראל לפקוד את הקלפיות. דומה שבמלחמת ההתשה שמנהלים נבחרי הציבור עם הציבור, אין מנצחים. יש רק שחיקה וייאוש".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "נתוני מדד הדמוקרטיה השנה נותנים ביטוי לעומק המשבר החברתי ולתחושות הקשות בציבור, ומהווים תמרור אזהרה בוהק למקבלי ההחלטות. המשבר חשף ואף תרם להעמקת השסעים בחברה הישראלית. אם בשעת משבר בטחוני, התרגלנו לתגובות שהתאפיינו בחיזוק הסולידריות והערבות ההדדית, הרי שמשבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית שלנו".

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנו רואים כי תופעות שליליות מבחינת התפקוד הדמוקרטי הולכות ומעמיקות. שחיקת האמון במוסדות השלטון ובממלאי התפקידים, שהיא כה חיונית בעת ההתמודדות עם משבר כמו משבר הקורונה, מואצת, וכך גם תהליך השחיקה בהערכת איכות החיים בישראל. עם זאת, בעיצומו של משבר הבריאות החמור ביותר שידעה ישראלי, בולט לחיוב האמון הגבוה של הציבור במערכת הבריאות".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עימות בין נשיאת העליון ופרקליט נתניהו | ראבליו: "הסוגיה לא שפיטה", חיות: "טיעון פופוליסטי". ארכיון. (קרדיט: לע"מ)

הרשות השופטת: "מגמה מעוררת דאגה"

מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "מהמדד שפורסם עולה כי מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון והיא תלמד את הדו"ח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו".

"אולם, יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת, ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין. זהו "המערך הגנטי" של הרשות השופטת והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט – שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות – גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר".