מכתב גלוי לרב עמיחי גורדין.
קראתי את מאמר הדעה שלך שכותרתו; 'תעזבו את המסגרות תתמקדו באנשים', מאמר שנחתם במשפט: 'תנו לנו יותר מתן כהנאים ויותר אורי אורבכים' (להבדיל בין החיים לחיים).
ואני מהרהר ביני לביני, מה הם תנאי הכניסה למועדון הזה, שאתה מכנה 'המיינסטרים של הציונות הדתית'?
אולי אם היית מנסה להסביר, במה שונים שניים אלו מאלעזר שטרן, חילי טרופר, יועז הנדל, טור פז קינלי ותהילה פרידמן – חברי כנסת בני הציונות הדתית – הייתי מבין. שהרי גם אלו, אינם חשודים ב׳פאנטיות׳ דתית או לאומיות יתר. כולם כולם, בצלמך ובדמותך; צעירים, יפים, אשכנזים, מגולחים למשעי, משכילים, אהובי הקהל האינטליגנטי, ושטרן אם אינני טועה אף שימש בתפקיד צבאי בכיר משל מתן כהנא.
ניתן לצפות מרב והוגה דעות מעמיק כמוך, שיואיל לעסוק במהות, במסרים, בקווים אידאולוגיים, ולא בסטריאוטיפים ערטילאיים וקידוש הטשטוש האידאולוגי בהתאם לרוחות הריאליטי.
ניקח לדוגמה נושא שהוא מהותי ויכול לברר עמדות, כמו 'אמנת גביזון מדן. אין מדובר בעוד השתלחות וכעס קדוש, מהסוג של: "האם נכון עשה עו״ד בן גביר כשתלה בתוך ביתו תמונה של ד"ר גולדשטיין? או דיון האם נכון היה לקיים יום עיון בכפר עציון לזכרו של גיבור ישראל מאיר הר ציון ובו מושב מיוחד המשבח את נקמת אחותו שושנה בבלתי מעורבים.
אמנת גביזון מדן היא בהחלט סוג של קו פרשת מים בתוך הציונות הדתית; האם הציונות הדתית תתבצר סביב ההלכה ותתנגד לתת הכשר לכפיית עבודה בשבת ופריצת חומת השבת, גם כשמדובר בקצר כביכול עם החברה הישראלית? או שתתפשר על ההלכה, כדי להיראות טוב ולהישאר בשיח הישראלי גם תמורת אובדן הפרהסיה הציבורית המאפיינת מדינה יהודית?
האם הציונות הדתית תתמוך בחוק הפונדקאות או תוביל התנגדות להרס מוסד המשפחה? האם משרד החינוך או משרד הבטחון בו ישמש שר כמו ח"כ מתן כהנא, יעבור להורה 1 הורה 2 בטפסי המשרד, או לא יהין לאפשר זאת?
נדמה לי שיש להסכים, שעל השולחן של ׳הציונות הדתית׳ ניצבות שאלות מהותיות. המאמר שלך לדאבוננו מוביל בכותרתו התמוהה אל הרידוד של הפוליטיקה. פוליטיקה שהנושאים בעולה עוסקים במלאכת קודש, שתפקידה הנהגה ציבורית אחראית, לא דוגמנות לרגע. כזו שמציבה דרך, שמובילה אותה שנלחמת עליה.
בוא ונציב שאלות אלו על הפרק, ואולי נשמע גם ממך ומהמועמדים שלך מה דעתכם בנושאים נפיצים אלו. נחזור לדיון ערכי, לא של פרסונות. ננער מעלינו את הסגנון המתנשא, הסובר שמי שאינו דומה לי איננו מיינסטרים.
ולפינת התזכורות: אנשי מימד – כמו הרב יהודה גלעד והרב מלכיאור – מה שניתן לכנות ׳המיינסטרים׳, נכשלו כישלון חרוץ כשהעמידו את עצמם לבחירת הציבור (פחות מ15,000 קולות). לכן פעם אחר פעם, ביקשו את מפלטם במפלגת העבודה, וזאת אף בימי אוסלו רוויי הדמים. ובשנים האחרונות מפלטם ביש עתיד, כחול לבן וכדומה. ואסור גם לשכוח שבנט וכהנא התמודדו ׳בלי עול הרבנים׳, עם הימין החדש, והתוצאות הרות האסון של ההרפתקה הזאת.
ועוד בעניין ׳ציונות דתית נורמאלית׳: בחירות 2009. האיחוד הלאומי שהייתי חלק ממנו, התמודד מול הבית היהודי (׳המיינסטרים׳) שהפרזנטור המוביל היה אורי אורבך המנוח. מסע ההכפשות של הבית היהודי נגדי על עצם נוכחותי ברשימה, חצה כל גבול.
עם פרסום הסקר של הערוצים בתום יום הבחירות, נעמד אורבך מול המצלמות והכריז: "ניצחנו בדרבי של הציונות הדתית". ואכן הבית היהודי קיבלו בסקר ארבעה מנדטים והאיחוד הלאומי 3. בבית היהודי הנורמלי (מיינסטרים) היו שיכורי ניצחון מהמערכה מול הדתיים הלא נורמאליים.
לאחר כמה שעות ועם היוודע תוצאות האמת, התוצאה התהפכה והשמחה לאיד התבררה כמוקדמת. נראה שהקמפיין של הבית היהודי שהעמיד לציונות הדתית את השאלה: ׳את מי אתם מעדיפים, את בן ארי הכהניסט או סלומיאנסקי׳, קיבל מהציבור, תשובה שהוא לא ממש ציפה לה.
אז אנא, די עם ההתנשאות והפטרונות על ׳המיינסטרים׳, הגיע הזמן למהות.
=======
ד"ר מיכאל בן ארי הוא מראשי מפלגת 'עוצמה יהודית'
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
