יום הלשון העברית: מה משותף למילים דרכון, מצע וחזיז? כל המילים הללו היו בשימוש בתקופת המקרא החל מהמאה ה-13 לפני הספירה ואילך, אך במשמעות שונה מזו המוכרת לנו כיום. דרכון היה מטבע פרסי, מצע היה פריט בד המונח על מיטה וחזיז – ברק מלווה ברעם.
מחקר חדש שערכה ד"ר בת ציון ימיני, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך, המתפרסם לכבוד יום הלשון העברית המתקיים היום (שלישי), מצא כי האקדמיה ללשון העברית החייתה מאז קום המדינה 99 מילים עתיקות, מהן 31 מילים מקראיות, 44 מלשון חז"ל ו- 24 מלשון ימי הביניים.
מרבית המילים ספגו משמעות מודרנית יותר הקשורה למשמעות המקורית, ורק 10 מילים הוחיו במשמעותן העתיקה דוגמת כרכוב, כבודה, גופן ומשרה.
המחקר שבחן את החייאת המילים מקום המדינה ועד לסוף שנת 2018, התייחס גם לתחומי החידושים. התחום המוביל במספר המילים שהוחיו הוא יחסי המדינה והאזרח, שבו חלה התפתחות בניהול המדינה הריבונית (אגרה, אומנה, אסימון ועוד).
אחריו מוביל תחום הצבא והמשטרה (אפוד, סגר ועוד).
גם סגר היא מילה שחזרה אלינו במשמעות אחרת (צילום: חיים גולדברג/ סרוגים)
התחום השלישי הוא תחום המזון והבישול המשותף לכל אוכלוסיית העולם מימי קדם עד לימינו, ובנושא זה רוב המילים משמשות במשמעותן העתיקה, שהרי שמותיהם הבסיסיים של המזונות, כגון אלתית ומחמצת אינם משתנים, וכך שמות הכלים המשמשים אותנו גם כיום דוגמת הכירה והאסכלה.
שאר התחומים שקלטו מילים עתיקות רבות במשמעות חדשה הם תחום הרפואה והטיפול (צנתר, שליבה, שתל ועוד), שהתפתח והשתכלל מאוד בעת החדשה, ותחום הטכנולוגיה והמחשב שבו הוענקה משמעות חדשה כמעט לכל המילים שהוחיו בו עקב היותו חדש בעולם המודרני, למשל: פיגום, פלט, סב"ר (סביבת רשת – סייבר) שנקלטה בשפה בלי ראשי תיבות, חוץ מהמילה גופן שחזרה לעברית במשמעותה העתיקה.
תחום הרפואה גם הוא ספג מילים עתיקות (צילום: הדס פורוש/ פלאש 90)
ד"ר בת ציון ימיני, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך שעמדה בעבר בראש החוג ללשון במכללה: "מהמחקר שערכתי עולה כי מתוך אלפי המילים שחודשו בשפה מאז תקופת ההשכלה, אחוז המילים העתיקות שהוחיו היה מזערי. אומנם המחקר אינו כולל את חידושי הלשון מאז תחיית הספרות העברית לפני כ-270 שנה, אך הוא משקף את התקופה המשמעותית ביותר בתולדות השפה העברית שבה הייתה ישראל למדינה ריבונית, ושבה גדל מאוד הצורך במילים שיבטאו את צורכי הזמן בעידן המודרני. תמונה זו מצביעה על דרך המלך של האקדמיה בחידושי מלים, והיא יצירת מילה משורש קיים באחד הבניינים או המשקלים שלה".
כיצד התבצע המחקר?
"בשלב הראשון סרקתי את כל המילים במהדורה האחרונה של מילון אבן שושן שהתפרסמה בשנת 2003", מספרת ימיני, "אספתי מילים עתיקות שלא השתמשו בהן ברציפות לאורך כל רובדי העברית, ומשמשות בעברית בת-זמננו במשמעות הישנה או במשמעות החדשה".
"על מנת להשלים את התמונה עד לשנת 2018 בדקתי גם 41 גיליונות 'אקדם' שפרסמה האקדמיה ללשון העברית בשנים 2018-2003. לאחר שאותרו המילים המתאימות, בדקתי אם הן נכללות במילון גור שיצא לאור בשנת 1946, כדי לוודא שהמשמעויות החדשות עדיין לא היו קיימות אז. היקף השימוש נקבע בעזרת ידע עולם ובחיפוש במנוע החיפוש גוגל".
רקע
תחיית הלשון העברית היא תופעה שאין לה אח ורע בתולדות הלשונות והעמים. רבים קושרים את תחייתה בחידוש הדיבור העברי בארץ שהחל ב-1881 לאחר עלייתו של אליעזר בן יהודה ארצה, אך יש לזכור שקדמה לתחייה זו תחיית הספרות העברית שהחלה לפני כמאתיים שבעים שנה, עם פריחת היצירה העברית בתקופת ההשכלה. המוסד הראשון שהיה מופקד על תהליך תחיית העברית ותכנון הלשון היה ועד הלשון שנוסד בשנת 1890.
נהוג לחלק את תקופת תחיית הדיבור העברי לשלוש תת-תקופות בהקבלה להתפתחות המפעל הציוני בעלייה ובהתיישבות. האחת מ-1882 ועד מלחמת העולם הראשונה בשנת 1917; השנייה עד קום המדינה, והשלישית מאז עד ימינו. בשלב השלישי הפכה העברית ללשון של מדינה עצמאית האחראית לבסיסן הלשוני של כל מוסדותיה ומערכותיה.
תהליך חידוש המילים נקבע על פי מתווה שקבעו חברי ועד הלשון, ושאותו ממשיכה גם האקדמיה ללשון העברית. ארבע הדרכים העיקריות שאימצה האקדמיה בחידוש מילים הן:
1. שימוש בשורש קיים באחד הבניינים או המשקלים בלשון, למשל המילים תחביר ותחבורה מהשורש חב"ר הקיים בשפה.
2. הדרך של פינס – שימוש במילים עתיקות נשכחות, למשל אקדח, תותח, מרגמה במשמעות חדשה, כלומר החייאת מילים עתיקות.
שתי דרכים אלו הן היבטים שונים של שאיבה מפנים השפה, היינו, יצירת "יש מיש" בלשונו של פרופ' משה בר-אשר המכהן כיום כנשיא האקדמיה.
3. קליטת מילים לועזיות שתוצאתה בימינו היא ריבוי תחיליות וסופיות. לפי בר-אשר, פועל כאן העיקרון של שאיבה מן החוץ, כלומר שאילת מילים מלשונות זרות.
4. יצירת "יש מאין", כלומר יצירת שורשים חדשים שאינם קיימים בשפה העברית כדרך לגזירת צורות חדשות בשפה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
