פרשת ויגש: ישנם שני ערכים גדולים, עצומים, שפעמים רבות אצלנו לא הולכים יחד, ואולי אפילו סותרים אחד את השני, ואצל יוסף הם באו לידי ביטוי מלא ושלם, בהרמוניה נפלאה.
יוסף מתגלה לאחים, ואומר להם: "אל תעצבו ואל יחר בעיניכם… כי למחיה שלחני אלקים לפניכם", "וישלחני אלקים לפניכם", "ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה, כי האלקים". יוסף אומר לאחיו זה לא אתם שמכרתם אותי, אלא הכל משמים, "אלקים יענה את שלום פרעה", ו"לאלקים פתרונים", אומר יוסף לשר המשקים לשר האופים ולפרעה.
בכל החיים המורכבים והמסובכים שהיו ליוסף, שם שמים שגור על פיו, לא ברמת הסיסמה, הסולגן: "יש אלקים", אלא יוסף אומר לאחיו אתם לא מכרתם אותי, זה לא אתם בכלל, זה הקב"ה ששלח אותי למחיה.
צילום: זמני כניסת ויציאת שבת פרשת ויגש תשפאת חוויית האמונה יוסף חי בצורה מושלמת, מלאה לחלוטין, כל ישותו היתה מלאה ביטחון עמוק שהכל משמים. זה צד אחד של המשוואה. פעמים רבות אנחנו לא נמצאים שם, וחוויית האמונה אצלנו היא שיש אלקים ומאמינים בו, אך לא תמיד זה ממלא את לבנו 24/7…
אבל, אחת הבעיות אצל המאמינים הגדולים היא שעולם העשייה שלהם נפגע, כי "הכל משמים", הכל הקב"ה, "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", ולכן הם עושים רק "השתדלות", ולא מעבר.
בסוף הפרשה מסופר איך יוסף בגאונות קונה את כל מצרים, מנהל את הממלכה בשנות השובע כהכנה לשנות הרעב, התורה לא חוסכת במילים, ומפרטת הוא עשה את זה, קנה פה וגבה אחוזים שם.
למה כל כך חשוב לנו לדעת איך הוא קנה את מצרים? – כדי להדגיש לנו שיוסף היה איש עשייה מוחלט, פרויקטור מהמדרגה הראשונה, וכל העשייה הברוכה שלו לא סתרה את האמונה, הוא ידע להיות איש עשייה מלא, גדוש, פעיל, גאוני מצד אחד, וכל הזמן, יחד עם כל הפעילות הזו שם שמים שגור על פיו, והאמונה מילאה והאירה את ליבו.זה דבר שאנחנו צריכים ללמוד ממנו – להיות אנשי עשייה ברמה הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים, כל אחד בעבודתו, וכל הזמן, יחד עם העשייה, החוויה הפנימית העמוקה היא שהכל על ידי בורא עולם.
תגובות