אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

צום עשרה בטבת תשפ"א: מתי נגמר הצום וההלכות

עשרה בטבת תשפ"א: מתי מתחיל הצום מתי נגמר הצום? מה עושים בצום שחל ביום שישי? מה אסור בצום ומה מותר? מה קוראים בתורה ומה מפטירים?

צום עשרה בטבת תשפ"א: מתי נגמר הצום וההלכות
  (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

מתי מתחיל הצום? מתי מסתיים הצום? עשרה בטבת תשפ"א

זמני צום עשרה בטבת תשפ"א

תחילת הצום

5:41 בכל הארץ. (ולנוהגים 90 דקות – 05:00)

סיום הצום

בכל הארץ 16:59; יש לשים לב כי מותר לאכול רק אחרי קידוש

עוד באותו נושא

עשרה בטבת: על מה ולמה בכלל צמים?

הצומות ודיניהם

חייבים להתענות בי"ז בתמוז, בג' בתשרי ובעשרה בטבת. וצומות אלו אינם רשות.

בשבת שלפני הצומות האלו, נוהגים הספרדים להכריז על הצום בבית הכנסת.

נשים בהריון או מניקות (שנתיים מהלידה), אינן חייבות לצום אם הדבר קשה להן. ומכל מקום, לא תאכלנה מעדנים, אלא מה שהן צריכות.

בצומות אלו, הצום מתחיל מעמוד השחר (השנה 05:41), ומסתיים בצאת הכוכבים (השנה 16:59, וכאמור אחרי קידוש).

אדם שרוצה לאכול או לשתות לפני תחילת הצום (לפני עמוד השחר), צריך לומר בפיו שהוא מתכוון לקום בלילה כדי לאכול. ומי ששכח להתנות, אינו יכול לאכול או לשתות.

אין לצחצח שיניים או לרחוץ את הפה בצום, וכן אין ללעוס מסטיק.

אין איסור אלא באכילה ושתייה, אבל רחיצה, סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה אינם אסורים בתענית (חוץ מתשעה באב וביוה"כ). אך בכל זאת אדם המתענה לא ינהג עידונים בעצמו (רמב"ם).

תפילת התענית

יש לומר "עננו" בתפילה כבר בערבית, אע"פ שלא התחיל הצום. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שחזן אומר רק בחזרת הש"ץ.

אדם ששכח לומר "עננו", וסיים את ברכת "שומע תפילה", אינו חוזר אפילו אם לא התחיל בברכה שלאחריה. אלא יאמר לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

שליח ציבור שדלג את ברכת עננו בטעות וכבר אמר בברכת רפאנו "ברוך אתה ה'", יאמר "עננו" כיחיד בשומע תפילה.

יחיד אינו יכול לומר שלש עשרה מידות, מפני שדבר שבקדושה הן. ולכן, יש אומרים שיאמר אותם דרך שבח לקב"ה, ולא דרך תחנונים (ואז מותר לאומרם ביחיד), וע"פ האר"י יש לאומרן בא"ת ב"ש ("מְצֹפָץ מְצֹפָץ תֵך וכו').

במנחה, השלישי הוא מפטיר (ואינו אומר לאחר ההפטרה את ברכת "מקדש השבת").

עוד באותו נושא

עשרה בטבת: כל התשובות לכל השאלות

מנחה של תענית

נהגו הספרדים ע"פ הבית יוסף, להשלים מאה ברכות בתענית ע"י הנחת טלית ותפילין במנחה.

האשכנזים מפטירים בהפטרת "דרשו ה' בהמצאו", והספרדים מפטירים "שובה ישראל".

מי שאינו מתענה, לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה.

כיון שאין חשש של שכרות בתענית, הכהנים מברכים ברכת כהנים גם במנחה. ונהגו האשכנזים בחו"ל שלא לברך ברכת כהנים אלא במוסף של יו"ט, אבל בא"י צריך לברך גם בשחרית של כל יום וגם במנחה של תענית (חוץ מיוה"כ). אם מתפללים מנחה גדולה, אין עולים לדוכן.

השנה, כשהצום יוצא בליל שבת, אין אומרים אבינו מלכנו במנחה, ויש לעשות קידוש לפני האכילה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו