ההצהרה הדרמטית של חבר הכנסת גדעון סער הערב (שלישי) היא מכה לנתניהו. אם עד עכשיו בנט איתגר אותו מימין, אך במפת הגושים הוא יכול היה לוודא עליונות, עכשיו המפה יכולה להפתח.

מלבד בנט בשאר הימין לא היה איש שפצה פה וצפצף נגד מנהיגותו של נתניהו, וזה יכול להיות הקש שישבור את גב הגמל ולהוביל אחרים, או לחילופין יתן את האות בליכוד לאחר הראשון שקופץ למים ומקרר את האמבטיה.

הפרקטיקה בסביבת נתניהו כבר החלה לעבוד: מי שנגד נתניהו כבר לא בימין, וחובר לגוש השמאל. עכשיו צריך לראות האם גדעון סער מצליח להוביל איתו אחרים. האם את המנדטים שלו הוא יכול לאסוף מאותו ימין ממלכתי שקץ בנתניהו.

מדינת ישראל נחלקת פחות או יותר לתומכי נתניהו ומתנגדיו, בליבה אלו החריפים בעמדתם, ומסביבם מעגלים ברמה כזו או אחרת של זהות סביב האיש לגנותו או לזכותו. גדעון סער בהצהרתו הערב, לוקח סיכון מחושב כשהוא יוצא לדרך חדשה מחוץ לליכוד.

השאלה האם הוא מצליח לסחוב אחריו כוח מתוך הליכוד. כי אלו מימין שגמרו אומר לא להצביע לנתניהו, בגלל השחיתות, בגלל ניהול משבר הקורונה, בגלל השיח הפוליטי העכור שהוא מוביל – או הכל יחד, יתכן שמצאו את ביתם כבר אצל בנט.

סער אינו חדש בפוליטיקה, והשאלה היא האם עזיבתו את הבית, לאור מאבקיו האישיים נגד נתניהו תביא לו רווחים על חשבון התנועה שהתהפכה לנגד עיניו, כפי שתיאר זאת הערב.

אם סער לוקח את מרבית קולותיו מבנט – שנישא בין היתר על גל המאבק בקורונה ועל הצגה לצידו של נבחרת ערכית ומשמעותית – נתניהו יכול להיות רגוע. אבל אם, וזו אופציה לא רעה, גדעון סער סוחב קולות מהליכוד ומצליח לפורר את גוש רק נתניהו, אזי בבלפור צריכה להתעורר דאגה רבתי.

ריצה יחד או בנפרד?

ובעוד סער פוליטיקאי ותיק עם פלטפורמה חדשה, יתחיל להימדד בסקרים, תישאל השאלה הבאה – האם איחוד עם בנט הוא משהו שיעניק יתרון לריצה משותפת ויתכנות להחלפת נתניהו מימין, או דווקא הפיצול הוא זה שיביא לסיכוי ממשי לשניים?

בליכוד ידברו על ברית עם לפיד, על היבא יזבק ובל"ד, אבל להגיד על הנדל והאוזר שלא הסכימו להישען על הרשימה המשותפת, בעוד נתניהו יוצר ברית עם מנסור עבאס, וגדעון סער שהצביע נגד ההתנתקות בניגוד לנתניהו ולהפוך את כולם לשמאל יהיה לא רציני גם ברמת הפעילים הביביסטים. לצידם כמובן גם בנט, שקד סמוטריץ' ומועצת יש"ע.

תוספת סער מימין תשחק את הדבוקה סביב נתניהו ותמשיך לפורר את הטיעון שהשמאל יחד עם זרועות המדינה החליטו להפיל את מנהיג הימין בישראל.

כך או אחרת, בין אם חיבור מידי ובין אם חיבור לאחר הבחירות, מי שישיג יותר מנדטים יוכל לדרוש להוביל את השני. הערכה שלי שיהיה זה בנט שנשען על הבייס של הציונות הדתית.

אם יהיה זה לקראת הבחירות, יכול לצאת כאן מפץ של אלטרנטיבה ימנית רחבה להחלפת נתניהו. בכל הסקרים מרבית העם ניצב מימין. גם בבחירות האחרונות בין אלו שהצביעו כחול לבן היו ימנים שקנו את הסיסמה אין יותר ימין ושמאל.

ימינה לא מצליחה לצאת מהעובדה שעל אף הצהרות בנט, היא מפלגה שמזוהה עם הציונות הדתית. כל חיבור שיביא בנט למפלגה יכול לגרום לו לכאב ראש פנימי. איחוד כזה בין המפלגות יכול לפתור לו את הבעיה ולהחזיר לו את החלום הישן לעמוד בראש מפלגה כלל ישראלית, ימנית ולא סקטוריאלית ולהוביל את המדינה.

כל אלו יכולים להוביל לדבר אחר. לגרום לנתניהו לאפסן את מיזם הבחירות להעביר תקציב ולתת לבני גנץ רוטציה כדי לייבש את סער מחוץ לכנסת עד ועד בכלל. איך זה יהיה? זו כבר שאלה אחרת.