"דחיית העלאת גיל הפרישה לנשים – מעצימה את הנזק"

הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (רביעי), בעיכוב בקבלת ההחלטה בעניין גיל הפרישה לנשים והשלכות העיכוב. לדברי נציג מבקר המדינה, אי ההחלטה מעמיקה את הפגיעה הכלכלית במדינה.

יו"ר הוועדה, עופר שלח, אמר בפתח הדיון: "הדיון היום יעסוק בנושא שבוער אצלנו כבר שנים ושום דבר לא נעשה באמת. בימים אלה הנושא מאיים לא רק על הכלכלה והאקטואריה של הפנסיה בישראל, אלא על קצבאות הפנסיה הנוכחיות של הגמלאים בקרנות הפנסיה הוותיקות – נושא העלאת גיל הפרישה לנשים.  נושא זה עלה בדו"ח מבקר המדינה מ-2016 בנושא הסדרי הפנסיה בישראל, שעסקנו כבר בחלקים אחרים ממנו, וכן בדו"ח מעקב של מבקר המדינה מחודש מאי".

עמית הלוי: להעניק ליועמ"ש הגנה כחושף שחיתויות

צילום: עמית הלוי: להעניק ליועמ

עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה אמר בדיון: "גיל פרישת הנשים בישראל נמוך משמעותית ביחס לרוב מדינות ה-OECD והדו"ח מפרט את השיקולים נגד העלאת גיל הפרישה לנשים ואת השיקולים בעד".

סעד הסביר: "העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. לסוגיית גיל הפרישה לנשים יש גם השלכות חברתיות וסוציאליות שנדרש לשקול אותן. דחיית ההכרעה בעניין עלולה להעצים את הנזק העתידי במישורים השונים".

"ביוני 2019 פרסם משרד האוצר תזכיר חוק לתיקון חוק גיל פרישה. במסגרת התיקון הוצע מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים  בשלב ראשון עד גיל 65 באופן הדרגתי, ובשלב שני, להחיל מנגנון אוטומטי להעלאת גיל הפרישה  בהתאם לשינויים בתוחלת החיים".

עוד הוסיף: "הדו"ח פורסם לפני כינונה של הממשלה, ונאמר בו כי מאחר ודחיית ההחלטות בעניין גיל הפרישה לנשים עלולה לפגוע ביכולת להעלות את גיל הפרישה באופן הדרגתי על פני זמן, ויכול שתביא לידי פגיעה כלכלית במדינה – על משרד האוצר לבחון את קידום הנושא עם כינונה הצפוי של הממשלה, לשם השלמת גיבוש המדיניות,. זאת בשל המשמעות הנרחבות הנוגעות לסוגיה, לרבות בכל הנוגע לפעולות הנדרשות בהתייחס לגירעון קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר".

סעד סיכם את דבריו ואמר: "הנושא הזה הוא דוגמה לכך שמקבלי ההחלטות דוחים את ההחלטה לאורך השנים, כי זה נוח, ומגלגלים את האחריות למי שיבוא אחריהם, אך הדחייה רק מעצימה את הנזק".

"הדו"ח לא מתערב בקביעת המדיניות, וגם להשאיר את גיל פרישת הנשים כמות שהוא זו החלטה לגיטימית, אבל המצב של לא להחליט בכלל הוא הגרוע ביותר, כי לא מתמודדים על המשמעויות של החלטה כזו או אחרת".