פסק ההלכה שהוציאה הרבנות הצבאית הראשית, לפיה בתנאים מסוימים ניתן לקבור חייל שאינו יהודי בין חיילים יהודים ממשיך לעורר התנגדות בקרב רבנים שנטען בשמם כי התירו את הדבר.

רבה של העיר העתיקה הרב אביגדור נבנצל ששמו הוזכר כמתיר את הקבורה בשורה אחת עם יהודים, מצטרף לאוסרים. נזכיר כי לפני כשבועיים פרסמנו בסרוגים את דעתם של הרב דוב ליאור האוסר את הקבורה בשורה אחת, וכן את גילוי דעתם של שלושה פוסקים מבני ברק בהם הרב יצחק זילברשטיין ששמו הוזכר בפסק הרבנות כמי שהיה מן המתירים.

הרב זילברשטיין יחד עם הרב סילמן והרב רוזנברג כתבו:

כבר נהגו בכל תפוצות ישראל מאז ומעולם שאין קוברים יהודים ונכרים בבית קברות אחד, וכל קהילות ישראל מייחדים בתי קברות נפרדים ליהודים, ואפי' הרחוקים משמירת מצוות (ה' ירחם) מקפידים להיקבר דוקא בבית קברות יהודי. ודבר זה הוא הלכה ברורה שאין לזוז ממנה, והוא איסור חמור לשנותו.

כעת לפסק ההלכה שלהם מצטרף גם הרב נבנצל שהוסיף בכתב ידו על גילוי הדעת שלהם:

"אני נטפל לעושי מצווה. ודאי שאין לקבור ישראל ונכרי ביחד" והוסיף את חתימתו "צעיר הלווים אביגדור נבנצל"

הרבנות הצבאית התלבטה ולבסוף פרסמה את ההיתר

ברבנות הצבאית התלבטו בסוגיה במשך עשרות שנים, והדיון הועלה בפני הרבנים הצבאיים לשעבר הרב ישראל וויס, הרב אביחי רונצקי זצ"ל והרב רפי פרץ שלא אישרו אותו. לאחרונה פורסם כי הרבנות אישרה את הנוהל ההלכתי, לפיו חייל גוי יוטמן באופן מעט שונה, ובכך יוכל להיקבר באותה שורה עם שאר החיילים היהודים בחלקה הצבאית

פסק ההלכה לא פורסם באופן רשמי, אך בבתי העלמין הצבאיים החלו להשתמש בו לאחרונה, וכך דלפה העובדה שהרבנות קיבלה את הנוהל בשקט לפני כשנתיים. בפסק ההלכה הסתמכו ברבנות על שורה של קולות ומצבי דיעבד כדי להתיר את הפסק לכתחילה. וכעת כשמתבררים הפרטים, נשמעת התנגדות רבנית חד משמעית לקבורת יהודי וגוי בסמיכות.

https://www.srugim.co.il/506169-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a6%d7%a8

בעקבות הביקורת פרסם עוזר הרב הצבאי הראשי, רס"ן הרב אודי שוורץ את פסק ההלכה, בו הוא כותב כי נסמך על הרב נבנצל והרב זילברשטיין כשבא להתיר:

מתוך פסק ההלכה של הרב אודי שוורץ

כעת נראה כי שני הרבנים הראשונים המתירים את הפסק, חזרו בהם.

בהמשך מובאות דעותיהם של הרב יעקב אריאל, הרב אריה שטרן, הרב שלמה אבינר והרב שלמה פישר שצידדו להתיר – חלקם בשעת הדחק ומטעם של 'מפני דרכי שלום'. וכן דעתם של הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב יעקב רוז'ה שהתירו רק בבתי עלמין צבאיים.