המפגש הראשון שלנו עם יונתן פולארד בכלא היה מופלא ביותר. ציפינו לראות אדם חולה, עצוב וכואב, וראינו את האדם השמח והמואר ביותר שיש. זה לא יאומן.

אתה פוגש אדם שלא ראה חופש כל כך הרבה שנים, מדינת ישראל התעלמה ממנו ולא נתנה לו אפשרות להיכנס לשגרירות שלה כשהוא היה צריך, והוא מלא אור ושמחה על הזכות שהייתה לו לתרום לעם ישראל.

הדבר השני שהפליא אותנו הוא שגרת החיים שלו בכלא. חצי יום מוקדש ללימוד יהדות ותורה בעומק. בחצי השני של היום הוא השתמש בראש הגאוני שלו, לחקור ולהעמיק כדי לחשוב על המצאות שיכולות להיות לתועלת למדינת ישראל, ביום שהוא יגיע לישראל.

כשסיימנו שאלנו אותו אם הוא היה יודע שישב בכלא כל כך הרבה שנים, האם הוא היה עושה את מה שעשה למען עם ישראל שנית. הוא ענה לנו מיד: בוודאי. איך אני יכול לראות את האחים שלי בסכנה ולא לעזור להם?

המפגש שלנו היה המשך לביקורים של מו"ר אבא זצוק"ל אצלו כמה וכמה פעמים. הוא סיפר לנו שהוא שאל את מו"ר אבא זצוק"ל למה הוא טורח כל פעם לנסוע רחוק ולבקר אותו בכלא השמור כל כך. אמר לו הרב אם היית הבן שלי כך הייתי עושה, אני רואה אותך כמו הבן שלי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אליהו

=======

בתמונה: מכתב בכתי"ק של מו"ר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, שכתב לפני 29 שנים ליהונתן פולארד בעת שישב בכלא בצפון קרולינה. הרב ע"ה שימש באותה עת כרב הראשי והראשון לציון, והיה האדם הראשון שנפגש עם יהונתן, בעודו נושא תפקיד ממלכתי.