מניעת אלימות כלכלית: החוק להרס המשפחה

השבוע בוועדת חוקה חוק ומשפט ידונו פעם נוספת בפרטי החוק הבעייתי עם השם המטעה – "החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה". חוק בעייתי, מיותר ובעיקר מזיק למטרות שלשמן הוא נכתב.

אין חולק שהתעמרות ומניעת צרכים בסיסים במערכת יחסים היא אלימות שאותה יש למנוע ולהעניש בחומרה את מי שנקט בה, כפי שכבר מוגדר בחוקים הקיימים ללא צורך בחוק החדש.

עוד באותו נושא

ניסנקורן: להגביל אישה בהוצאות כספיות זו אלימות

19:57 | אברהם בלוך

1

0

😀 👏

אין חולק כי חוק מעורפל המנוסח בכוונת מכוון בניסוחים אמורפיים לא יסייע למניעת מצבים קיצוניים אלו. האמונה כי חוק יכול לשנות מציאות, רק מעצם חקיקתו, היא אמונה נאיבית הדומה לאמונה שחקיקת חוקים תחת הכותרת "סור מרע ועשה טוב" או "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ישנו את המציאות שבה אנשים פוגעים זה בזה. החוק הוא כלי בידי גופי אכיפת החוק למנוע עוולות ולהסדיר התנהלות של בני אדם, הוא לא משנה מציאות. לכן חוקים צריכים להיות מדויקים, לא מעורפלים, לא מיותרים ובעיקר כאלו שפותרים את הבעיות שלשמן הם נחקקו ולא מייצרים בעיות חדשות.

החוק מיותר ממספר סיבות והעיקרית היא ש"אלימות כלכלית" כפי שמסבירים יוזמי החוק, מטופלת כבר כיום במספר חוקים, למשל – חוק אלימות במשפחה, חוק מניעת הטרדה מאיימת ועוד.

בחוקים הקיימים ישנם כלים לבתי המשפט להורות על גופים כלכליים שונים לחשוף פעולות כלכליות של אחד מבני הזוג כאשר יש טענה לעוולה כלכלית. לגבי הטענות שבתי המשפט, המשטרה וגופים אחרים לא משתמשים באופן מספיק וראוי בכלים אלו יש להשיב שחקיקת חוק נוסף לא ישפר את המצב והפתרון צריך להיות התמקדות באכיפת החוקים והתקנות הקיימים ובפעולות הסברה מול גופים אלו כדי לוודא שהם אכן מטפלים כראוי במקרים של התעמרות כלכלית.

מילא החוק היה רק מיותר, ניתן היה להעלים ממנו עין ולכעוס על עודף החקיקה הקיים בכנסת, אך במקרה זה מדובר על חוק שמעבר להיותו מיותר הוא גם מייצר תופעות לוואי הרסניות  ובראשן – פגיעה במוסד המשפחה.

תמימות או היתממות לטעון שיחסי משפחה תקינים יקבעו באמצעות חוקים שיאכפו על ידי בתי משפט, משטרה וגופים חיצוניים.

יחסים זוגיים ומשפחתיים מעצם הגדרתם אמורים להתבסס על אהבה והסכמה הדדית לפשרות מתוך דאגה הדדית ומתוך רצון משותף להשגת מטרות משותפות, לכל אלה אין מקום במערכת המשפטית שכמעט ולא מכירה בערך הפשרה ומעצם טיבעה חותרת להשגת הכרעה משפטית קרה של צד מנצח וצד מפסיד.

במקרה של הכנסת הכרעות משפטיות לתוך משפחה יהיו רק צדדים מפסידים שכן קשה להאמין שבני זוג יוכלו להמשיך בחיים משותפים לאחר הכרעה משפטית בסוגיה כלכלית פנים משפחתית.

מכאן שהחוק יהיה בשימוש רק בעת פירוק משפחות במהלך תהליכי גירושים אשר כבר היום סובלים מהתערבות יתר של גורמים אשר כל מטרתם היא להחריף את הסכסוכים ולהגביר את הלהבות שבין הצדדים. גורמים אלו מרוויחים מעצם קיום הליכי גירושים מכוערים וארוכים והחוק הבעייתי החדש ישמש ככלי נשק נוסף בידי גורמים אלו שישמחו בהגדלת המשפטיזציה.

זוגות נשואים לקראת או בהליכי גירושים הם לגמרי לא היחידים שעלולים להיקלע לזירה משפטית מורכבת וחסרת היגיון. מה לגבי ילד חרדי שיום אחד יקום ויחליט לתבוע את הוריו על כך שמנעו ממנו לימודי ליבה בילדותו ובכך פגעו בכושר ההשתכרות הנוכחית שלו? או סב שיטען שמעמידים אותו בתחרות על קניית מתנות לנכדים מול סב אחר ובכך חש פגוע?

אין סוף דוגמאות של מקרים, המבוססים בעיקר על ניתוח אמורפי של הצד התובע, על תחושותיו ופרשנותו את הסיטואציה, יגיעו לערכאות משפטיות ויהפכו משפחות שלמות לזירת מלחמה על נושאים שבעבר נידונו בתוך המשפחה או לכל היותר בעזרת מגשרים ואנשי מקצוע כאלו ואחרים.

בשל הסיבות שצוינו ובשל סיבות נוספות, יש לדחות את הצעת החוק ולפעול לאכיפת החוקים הקיימים ולדיוקם. יש להגן על ערכי המשפחה המותקפים מכל עבר ולשמור על התא המשפחתי מחוקים נוספים שבמקום לחזק אותו רק מערערים אותו. יש לעצור את המשפטיזציה של המשפחה.

ישראל שולדינר מראשי פורום "דרור" בליכוד