בשבוע שעבר, היינו במנהלת "תנופה", בוועדה מיוחדת, אני קרן לקס, ובעלי נח לקס, ואני חייבת לשתף אותך ואת כל מי שעדיין אכפת לו מאנשי גוש קטיף, בתחושות שמלוות אותי.
אנו, משפחת לקס מגני טל גוש קטיף, החלטנו לאחר הגירוש שלא נחכה יום אחד בלי לעבוד ונח מצא במשך שנתיים הראשונות לאחר ה"התנתקות" עבודה בשטחים חקלאים שלא היו שייכים לו בתלמי אליהו שבחבל הבשור בשנה ראשונה, ובחלוצה \עצמונה בשנה שנייה. כמעט כל יום נח נסע שעה בכל כיוון, מיד בנימין. בשנתיים שבהן עבד כיסה, אולי, את הדלק ואת הביטוח של הרכב. נח חיכה לאדמה בחפץ חיים כדי שהוא יוכל להקים את החממות שלו בשטח שלו…
בשנה השנייה היה כבר ברור כי את השטחים החקלאים שלנו, לא נקבל בקרוב. שום דבר לא נסגר ולא היה ידוע מתי נקבל את השטחים החקלאים. להמשיך לנסוע לחלוצה מיד בנימין, אי אפשר היה, ולכן החלטנו להקים משק זמני לא רחוק מיד בנימין, בבני ראם. חכרנו מארבעהאנשים את השטחים החקלאיים שלהם, כל אחד עם חוזה נפרד, תנאים משלו…קבלנו אישור חריג בקרקע ממשרד החקלאות כתושבי גוש קטיף לשעבר, והתחלנו להקים חממות. הקמנו 25 דונם חממות, חלק לגידול פלפל פלרמו אורגני ליצוא, חלק לגידול לחברת הזרע "genetic" . הקמנו את המשק בתחילה 2007 במשך חצי שנה ובקיץ 2007 שתלנו את הגידולים הראשונים.
מאז עברו שלוש וחצי שנים קשים מאוד של חיפוש לאחר הגידול המתאים לקרקע, למזג אוויר, התמודדות עם מחלות קרקע, חרקים הרסניים שלא הכרנו בגוש וגם התמודדות מול תושבים מסוימים מבני ראם שלא ראו בעין יפה שחקלאי מעבד את האדמות בצורה אינטנסיבית בתוך חממות. קבלנו תלונות רבות של רעש מהריסוסים, על פחד מהריסוסים מצד התושבים, הוצאנו המון כספים על החכרה של המשקים, הקמת משק, דרך, תשתיות, דמי מעבר על הכביש…
ההחלטה לבנות חממות במקום זמני הייתה מאוד מסוכנת מבחינתנו כי השקענו את כל הפיצויים בהקמת משק זמני. הכי חשוב היה להמשיך בבניה ובעשייה ולנסות להחזיק את הראש מעל המים, לעבור את השנים של החזר ההשקעות ולהצליח.
היום האדמות בחפץ חיים מוכנות כמעט למסירה (מדברים על אוגוסט או ספטמבר), הגשנו לפני כמעט שנה בקשה לוועדה מיוחדת על עזרה בהעברת המשק בהעתקה שנייה…
כל כך שמחנו על הדו"ח של וועדת חקירה שעשתה צדק עם התושבים שניסו לשקם את עצמם. בדו"ח נכתב במפורש על הנושא של העתקה שנייה של משק חקלאי, על העזרה שהמדינה צריכה לתת לחקלאים שלא הייתה להם קרקע והקימו משק זמני. שמחנו גם לשמוע את ראש ממשלה שלנו, בנימין נתניהו, מודיע לתקשורת כי הוא יאמץ את הדו"ח ומחובתו לעזור לשיקום אנשי גוש קטיף…
אך בשבוע שעבר, קיבלנו מקלחת קרה נוספת לקשיים היום יומיים שלנו. היינו בוועדה המיוחדת והיו"ר מר יעקב שנרב פתח את הישיבה בכך שהישיבה של הוועדה המיוחדת לא מתייחסת לדו"ח של ועדת חקירה כי משרדי ראש ממשלה לא אמצו את הדו"ח. עדיין הוא לא יודע כמה זמן זה ייקח, חודשים רבים….כל זה כאשר הדו"ח מונח על השולחן של הוועדה מיוחדת…המקרה שלנו חריג, אין להם סמכות… רק רגע…. בשביל מה הקימו את הוועדה המיוחדת אם היא כל הזמן דבוקה לחוק היבש של "חוק פיצוי וביזוי" ודוחה כל אחריות לכל מקרה חריג?
בשורה תחתונה, הם צריכים לקבל החלטה האם בצורה חריגה הם יתנו אולי החזרים, אחרי שאנחנו נשקיע כסף שאין לנו, בהעתקה של המשק עד גודל המשק שהיה לנו בגני טל שבגוש קטיף.
ההרגשה הייתה השפלה, דברתי שם ואמרתי שהיום אני בת 51, יש לי תשעה נכדים, עברו כבר 5 שנים מהגירוש, יש סוף סוף מסקנות של וועדת חקירה, למה צריך לחכות עוד חודשים אם לא שנים עד לקבלת אחריות וישום של הדו"ח על ידי הממשלה הנוכחית!!! מהגירוש עברנו תהליך משפיל של בירוקרטיה, של סחבת אין סופית ועכשיו, כאשר התפרסם הדו"ח של וועדת חקירה, אנחנו צפויים לעוד סחבת של חודשים במקרה הטוב!!!
אם הייתם באמת רוצים שנשקם את עצמנו ושנמשיך לתפקד כמו בני אדם נורמאלים, היית אתה צריך, מר נתניהו, לא רק להודיע בתקשורת שאתה מקבל את המסקנות של הדו"ח אלא ליישם אותם מיידית בלי סחבת נוספת, בלי ביורוקרטיה, די, אנחנו כבר רוצים לחזור לחיים הרגילים, לגדל בשטח שלנו באדמה שלנו, ולפתוח דף חדש.
המנהלת לא בתנופה, היא עדיין סל"ע היא עדיין לא רוצה לקחת שום אחריות, היא, כמו כל משרדי ממשלה אלופה בלמרוח.
הכוחות הולכים ואוזלים, הדמעות נגמרו, הציפיות התעופפו מזמן, המדינה שלנו עושה צחוק מאנשים שהיא זרקה מבתיהם, מעבודתם, ו"לכל מתיישב יש פתרון" כבר כולם יודעים שאלה סיסמאות ריקות מתוכן.
אז, לעבודה, אם באמת אכפת לך, כך בשתי הידיים את המשימה ותעשה עימנו צדק ודי להשפלה הזאת יותר, תן לנו לחזור לחיים הרגילים.
אם תרצה, זה לא אגדה, בינתיים, זה בושה.
בכבוד רב ובכאב
קרן לקס
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
