ביום חמישי האחרון התפרסם מאמר של תלמיד חכם בתגובה למאמרי על הרלוונטיות של משנת מניטו לדורנו, במאמר טוען הכותב שמשנת מניטו אינה מתאימה לימינו משום שהיא אינה 'תורת ארץ ישראל'.

כל עניינו של מניטו, לדעת הכותב, הסתכם בהורדת קרנה של הפילוסופיה המערבית ותרבותה והיא מתאימה רק ליהודי צרפת או לאלה שחיים בארץ אבל עוד לא חווים את עידן הגאולה.

אפתח בכך שכל מי שיצא לו ללמוד את תורת מניטו בוודאי שם לב שלא זו בלבד שמשנתו מספקת מענה להרבה שאלות שדווקא צצות בדורנו – כגון שאלת הזהות היהודית וכן יחסינו עם האסלאם, אלא היא גם המשך נאמן במיוחד של תורת הרב קוק והרי לזה יסכים גם הכותב שאין תורת ארץ ישראל כתורת הרב קוק.

אתייחס למאמר התגובה הנ"ל כקריאה לעמוד על ייחודה של משנת מניטו בתוך עולמם של תלמידי הרצי"ה.

יחסי מניטו והרצי"ה קוק

הרב אשכנזי פגש ברצי"ה בביקורו בארץ ישראל בשנת 1954 הם ישבו ולמדו יחד כל הלילה, מניטו אמר על לילה זה: בלילה אחד הפכתי מיהודי לעברי. תורת היהודים בגלויות שבה בעבורי להיות תורת העברים…

הרב קוק הוריד לי את התורה אל אדמת ארץ ישראל״ -מניטו נהיה לתלמיד חבר של הרב צבי יהודה, ולאחר מלחמת ששת הימים, בהתייעצות עם הרצי"ה עלה מניטו לארץ ותוך זמן קצר התיישב בירושלים, שם חי והעמיד תלמידים רבים עד במשך כ-30 שנים עד פטירתו.

הרב יהודה אשכנזי (מניטו) והרצי"ה קוק (באדיבות מכון מניטו)

ביום העצמאות באחת משנותיו האחרונות של הרצי"ה, הגיע הרב אשכנזי כמו בכל שנה לשמוע את דרשת הרב צבי יהודה והנה ראה שהרצי"ה לא הגיע, הוא ניגש לשמש שלו הרב יוסי בדיחי ושאל אותו מה פשר הדבר.

הרב בדיחי השיב שהרב מרגיש חלש ולכן לא בא, כל הרבנים ניסו לשכנעו להגיע והוא סירב אולי תנסה אתה. הרב אשכנזי הלך לרב צבי יהודה ואמר לו "אי אפשר שיהיה יום העצמאות בישיבה 'מרכז הרב' בלי דברי הרב" הרב צבי יהודה מיד קם וביקש שיגיעו לקחת אותו לישיבה. לשאלת הרב בדיחי למה עד עכשיו הוא סירב לכל המבקשים ולמניטו הוא נענה, השיב הרצי"ה: "כשתלמיד חכם מבקש, חייבים לקיים".

בין משנת מניטו לזו של תלמידי הרצי"ה השורש בתורת הרב קוק הוא אחדות הקודש והחול – בתקופת הגאולה חזרנו לארץ, אנחנו יכולים וצריכים לעסוק בקידוש החול, אצל מניטו עקרון זה הינו חלק אינטגרלי ממשנתו הגאולית, אצל חלק מתלמידי הרצי"ה לא לוקחים את האמירה הזו כפשוטה אלא רואים בה מעין הלכתא למשיחא כלומר עוד לא הגיע הזמן לממש את אחדות הקודש והחול.

מניטו והרצי"ה מתפללים יחד בכותל המערבי (באדיבות: מכון מניטו)

כך ניתן להסביר את ההסתייגות הקיימת במחוזות אלו מלימודי חול.

נקודה שניה – תלמידי הרצי"ה מיקדו את תורת הרב קוק בשלושת הערכים: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אצל הרב אשכנזי מיקוד זה לא קיים אלא נשמרו הפרופורציות בין שלל הערכים הנמצאים בתורת הרב קוק. לכן יש מקום לעוד ערכים

ומכאן לנקודה השלישית: הערך האוניברסלי של היהדות – מניטו רואה בערך 'אור לגויים' מטרה ממשית ואקטואלית תמיד ובמיוחד בדורנו. כבר הגיע הזמן ליצור או להיענות לקשר עם קבוצות שונות, עמים או דתות שרוצות בקשר עם עם ישראל. רבים מתלמידי הרצי"ה יגידו שעם ישראל עוד לא סיים את מימוש הערך הלאומי ולכן עוד לא הגיע זמנה של האוניברסליות.

חוש ריח מחודד במיוחד

ולסיום, בשנות התשעים הרב אשכנזי מכריז על תום תקופת משיח בן יוסף והתחלת תקופת משיח בן דוד! כאשר משיח בן יוסף היא תקופת הערך הלאומי ותקופת משיח בן דוד היא תקופת הערך האוניברסלי.

מוקדם יותר, בשנת התשד"מ (84') אומר הרב אשכנזי שהגיע זמנו של רבי נחמן מברסלב להילמד, אמירה שהיתה נראית תמוהה אז והתבררה כמדוייקת לגמרי כעבור מספר שנים.ניתן לראות שמניטו כבר בשנות השמונים הרגיש בחושו המחודד שאנחנו בתחילתה של תקופה חדשה – בלשונו "תקופת משיח בן דוד" ובלשוננו פוסטמודרניזם וניו אייג' ודאג כבר אז להכין תשתית תורנית להתמודדות עם אתגרי הדור הצעיר.אז רלוונטית לימינו או לא? "פוק חזי מאי עמא דבר"

 

הרב ספי גלדצהלר, ראש בית המדרש למשנת מניטו 'הרוח הגדולה' ומחבר הספרים 'מסע בראשית' ו'תפסתם את זה' על משנת מניטו