לפני כשלושה חודשים חתם שר האוצר על תקנות החרם, ולאחר מכן העביר את התקנות לחתימה של שר המשפטים אבי ניסנקורן. התקנות נועדו לשמור על חוסנה של מדינת ישראל ונכתבו בהסכמה פוליטית רחבה.
ח"כ קטי שטרית הגישה היום (רביעי) שאילתה דחופה במליאת הכנסת לשר המשפטים, אבי ניסנקורן, בעניין חתימה על תקנות החרם.
״האם בכוונתך לחתום על התקנות ולהעבירם לאישור ועדת החוקה של הכנסת? אם כן, מתי?" שאלה ח"כ שטרית, השר ניסנקורן השיב: "התקנות הועברו אליי לפני כשלושה חודשים ובשבועות הקרובים תועבר הסכמתי״.
בעקבות התעקשותה של ח"כ שטרית למועד מדויק, הדגיש השר ניסנקורן כי מדובר בשבועות הקרובים ולא במס' חודשים.
כזכור, חוק החרם מעניק לשר האוצר סמכות לשלול מארגון הקורא לחרם על ישראל לקבל הטבת מס, וכן למנוע ממנו להשתתף במכרזי ממשלה. נוסף על כך, החוק מגדיר קריאה לחרם פומבי על ישראל או על אזורים בשליטתה כעוולה אזרחית המצדיקה תשלום פיצוי.
צילום: נגד ה- BDS: קנס של 100 אלף שהחוק מגדיר כחרם על מדינת ישראל ובשל כך מונע תיקצוב, מארגון הנמנע במתכוון "מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית".
חוק החרם הוגש לראשונה לפני תשע שנים, אך הנושא עוקב בעקבות רשלנות ומאבקים של יועצים משפטים בתוך משרדי הממשלה. בכל השנים האלה ארגונים הקוראים לחרם על מדינת ישראל זכו לקבל מהמדינה הטבות מס, מימון ממשלתי, וזכות להשתתף במכרזים.
מארגון בצלמו נמסר: "אנחנו קוראים לשר לחתום בהקדם .אי אפשר להמשיך עם המצב שארגוני חרם מקבלים מימון מהמדינה המחרים יוחרם. אסור לנו להגיש את הלחי השניה".
תגובות