אשת התקשורת אמילי עמרוסי, המתחזקת חשבון פייסבוק עם אלפי עוקבים, הודיעה לעוקביה כי החליטה להפסיק לשתף פוסטים של מחפשות ומחפשות זוגיות, וזאת לאחר שנתיים בהן עשתה זאת על בסיס יומי ושיתפה אלפי פוסטים, מהם יצאו לא מעט בני זוג ואפילו חתונה.

עמרוסי כתבה כי אחרי שנתיים היא הבינה שהדרך שלה אינה מצליחה "לייצר" זוגות, וכי לא בטוח שפייסבוק מועיל יותר מאתרי היכרויות.

הפוסט המלא של אמילי עמרוסי

סליחה. מחילה. מצטערת. לא יכולה לשתף עוד פוסטים של מחפשי ומחפשות זוגיות. סליחה. לפני שנתיים התחייבתי שכל איש ואישה שיפרסמו פוסט "מחפש/ת" עם תמונה – יזכו לשיתוף על הקיר שלי. שיתפתי מאות פוסטים כאלה. מהשיתופים יצאו כמה דייטים, ואפילו זוג נשוי אחד, אבל גם כאבי לב.

רווקות שראו את כמויות הנשים על הקיר שלי – חוו רגעי ייאוש וצער. אימהות לרווקות נכנסו לדיכאון. היו ימים שהעליתי עשרה פוסטים שונים של סינגליות. זה הכאיב והקשה על מי שנמצאת בחיפוש. זה ריפה את הידיים.

אני לא יודעת להסביר איפה הגברים. עשיתי מה שיכולתי. שנתיים. עשרות אלפי עוקבים. מאות שיתופי מחפשים/ות. זוג אחד. אני מתבוננת בצער ענק על תערוכת היפהפיות הבודדות על הקיר שלי – וממשיכים לתייג אותי – ואחרי שנתיים של ניסיון, לא בטוחה שבאופן הזה (פרסום תמונה וכרטיס), פייסבוק מועיל יותר מאשר אתרי ההיכרויות.

לפייסבוק זכויות רבות במציאת שידוכין – אבל דרך פעילות ברשת. קבוצות משותפות, השתתפות בקהילות וירטואליות, מישהו שמגיב לתגובה שלך, מישהי שהגיבה לפוסט שעקבת אחריו, דיון שמתפתח. באופן המפורש של חיפוש אחר בן זוג, עדיפים אתרי ההיכרויות או השידוכים של פעם. ולהתפלל ממש חזק.

הוורידים שלי מתפוצצים מתפילות. עבור החברות המופלאות שלי, רווקות וגרושות. עבור נשים שפנו אליי בפרטי לבקש. עבור האמהות הדואגות שתייגו אותי בפוסטים של בנותיהן. הלוואי שהיה לי מאגר סודי של גברים ראויים עבורן. אני לא רואה טעם להמשיך לשתף. אני מצטערת. זה כנראה לא עובד.