חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק שם פעמיו אל משרת נשיא המדינה, בראיון באולפן סרוגים הוא מספר שהנשיאות היא לא המטרה שלו, אלא בעיקר מסע שהחברה הישראלית צריכה לעבור.

בעוד 8 חודשים הנשיא ראובן ריבלין מסיים את תפקידו ויש כבר מספר מועמדים לתפקיד, בניהם יהודה גליק. "עבורי המטרה זה לא להיות נשיא המדינה, זה כלי, אני יוצא למסע שאני מרגיש שהעם זקוק לו", אומר גליק.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יהודה גליק באולפן סרוגים צילום ועריכה: מולי הרשקוביץ. כתוביות: ניסים פרץ)

"כשהייתי בכנסת והיו אומרים לי מה הנושא העיקרי שלך והייתי אומר שזה השיח, ואנשים היו אומרים 'אה, זה לא נושא' היום אנשים מבינים שזה כשלעצמו זה נושא, גם כל אחד יודע שהסגנון עושה את הבנאדם. השיח הוא הכל" אומר גליק.

"אני הגעתי לכנסת בתוך נציג הימין הקיצוני, איש ההזוי ומצאתי את עצמי מסוגל לנהל שיח ולשתף פעולה עם כל הגורמים בכנסת, חרדים, ערבים, שמאל, ימין, נשים, גברים. היום אנחנו במדינה שלנו, בשבר ענק. בשבר בו אנשים 'לא יכלו דברו לשלום'- כתוב על אחי יוסף, אנחנו נמצאים בשבר כולם כלפי האחר, השוטרים, החרדים, האתיופים, הבלפוריסטים, הביביסטים, ישראל הראשונה, ישראל השנייה, ישראל השלישית. אנשים לא מסוגלים להקשיב ולפרגן אחד לשני – התחושה שאני הלגיטימי הנאור והשני הוא בבון".

"בעיני מוסד הנשיאות צריך להיות המפשר הלאומי. כמו שיש בעיה הולכים לבג"צ, למה? יקוב הדין את ההר, למה לא ללכת למקום שמפשר", טוען גליק. "אני מרגיש שבעת הזאת אם הנשיא מסוגל עם כל חלקי החברה הישראלית, ואני בא להגיד אני מסוגל, לא רק לדבר ולהטיף שלהם אלא להקשיב להם".

האם מכאן אפשר להבין שאתה מבקר את הנשיא ריבלין? גם השרה מירי רגב אמרה שהנשיא לא מייצג אותנו? 

"לצערי זאת תחושה שאני מקבל מהרבה מאוד אנשים בחברה, שעבורם הוא לא הנשיא שלהם, ואם כך, אז באמת המוסד הזה הוא מיותר, אבל אני חושב שהמוסד הזה הוא נדרש, העם זקוק למישהו שיקשיב לו יהיה אמפטי, שיבין את החרדי ואת השוטר ואת תומך ביבי ומתנגד ביבי ואת הדבר הזה אני מסוגל לעשות והוא מה שנדרש מנשיא. יכול להיות שלפני כמה שנים נשיא היה צריך להיות נשגב מעם, נציג המוסריות העליונה, אני חושב שבעידן שלנו, עידן הרשתות החברתיות נשיא צריך להיות מישהו שנמצא למטה עם העם".

אני לא בא כנציג הר הבית

גליק מוסיף ואומר ש"נשיא לא צריך להיות בעל עמדה פוליטית, אני לא בא כנציג הליכוד לתפקיד הנשיא, לא כנציג הדתיים ולא כנציג הר הבית. מוסד הנשיאות צריך להיות מקום שכל אחד מרגיש שהוא יכול לשפוך את ליבו, אבל גם קובעים את גבולות השיח".

"ביום חמישי בלילה הלכתי אחרי שכל הרעש נגמר לבלפור, הלכתי ישבתי באהלים ודיברתי עם אנשים", מספר גליק. "ישבתי באהל של הליכודניקים אהבתי אותם והקשבתי להם קשב רב, ישבתי עם אנשי האנטי ביבי המפגינים הבלפוריסטים והקשבתי גם להם, הקשבתי אבל גם ניסיתי שהם ידברו זה עם זה, ומה אני מגלה? אלה לא מוכנים לדבר עם אלה, כי 'הם' כל הרוע, ואלה לא מוכנים לדבר עם אלה, ואלה שונאים את השוטרים כי המשטרה נגדם, ואלה שונאים את המשטרה כי המשטרה נגדם, ואז אני פוגש אחר כך שוטרים, אני שומע את ההתלבטויות שלהם ואני פוגש את החרדים, ואת הח"כים הערבים".

הסולידריות נשחקת

"בפוליטיקה אנשים עסוקים בלריב, לא מקשיבים לצד השני. אנחנו נמצאים במצב אנוש, אני פעם הייתי במצב קריטי, כשאתה נמצא בצב הזה, אתה לא גורם למלחמה בין יד ימין ליד שמאל, במצב הזה אתה מחפש את אושיות החברה, אתה מתקן את מערכת הנשימה, אתה מבסס את מערכות הגוף. יש לנו בעיה שעמוד השדרה שלנו לא פועל. הסולידריות שהייתה מובנת מאליה הולכת ונשחקת. במצב הזה צריך מישהו שיבנה עם הציבור את עמוד השדרה".

"באתי לחברי הכנסת", מספר גליק, "ואמרתי להם תקשיבו מה המניעים שלי, זה לא איזו קפריזה, שגעון גדלות של יהודה גליק שבא לו להיות נשיא, בדיוק הפוך, אני באתי ממקום שלא ישנתי לילות בגלל הנושא של השיח".

"האנשים זועקים כאב ולכן אני קודם כל בא לאנשים ואומר למקשיב לאומי, לנשיא שכל העם ירגיש שהוא הנשיא שלו, אם אהיה נשיא של חצי מהעם נכשלתי. אם לא היה של חצי מהעם נכשלתי. לכן אני בא ללמוד את העם".