ביום ראשון האחרון יצאנו לשנה נוספת של ליווי למסיק הזיתים בצפון השומרון, מסורת אותה מקיים ארגון "רבנים לזכויות אדם" כבר שמונה עשרה שנים.

מדובר בפרוייקט זכויות אדם קלאסי: לסייע לחקלאים פלסטינים להוציא את לחמם מאדמתם ולחבר בין ישראלים ופלסטינים. התחלנו בכפר בורין, שלמרגלות ההתנחלות יצהר. הגענו לכפר בדיוק שנה אחרי שפורעים ירדו מהגבעה, הציתו חלקות זיתים ותקפו באופן אכזרי מתנדבות ומתנדבים שלנו, כולל רב בן 80, חבר הוועד שלנו, הרב משה יהודאי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

שוטרי מגב מתעמתים מול היהודים ב'כיפה הסרוגה' ליד יצהר (ללא קרדיט)

ביצהר השנה, היו מי שציינו את תחילת המסיק באופן אחר. בכניסה ליישוב הוצב שלט עליו נכתב: "הכניסה לערבים מסוכנת!". זה קרה כשבועיים לאחר שאיש צוות רפואי, ערבי ישראלי, שהגיע לבצע בדיקת קורונה בתושב היישוב, נעצר בכניסה אליו. היו מי שהסבירו את השלט כתגובה לשלטי צה"ל שפזורים בגדה, בכניסה לשטחי A וקוראים: "הכניסה לישראלים מסוכנת!"

ההשחתה המוסרית שיש בסגירת ישובים יהודים לכניסת ערבים, ברורה. בשבת בה אנו קוראים את פרשת בראשית, המדגישה את כבוד האדם באשר הוא אדם שנברא בצלם אלוהים, ברורה לנו ההתנגשות הערכית. לא מדובר בצרכי ביטחון ואפילו בתור מחאה זה מעשה קלוקל לגמרי (שכן, כיצד ניתן להשוות בין שלטי אזהרה שצה"ל מעמיד המכוונים ל"ישראלים" לבין שלטים של אזרחים הלוקחים את החוק לידיים, ומכוונים ל"ערבים"?) מעשה זה הוא בבחינת תקיעת אצבע בעין של כל מי שמאמין בחיים של כבוד ושלום, בלי קשר לפתרון המדיני הכולל של הסכסוך.

מסיק הזיתים חושף את עומק הסכסוך. דו"ח של ארגון "יש דין" על עונת המסיק של 2019, חשף למעלה מ-20 מקרים של תקיפה, גניבה, השחתה של עצים וציוד חקלאי, במהלך עונת המסיק.

ההלכה היהודית עוסקת בשאלת "גזל גוי", ומקובלת עלינו הקביעה החד משמעית של הרמב"ם, כי גזל גוי אסור מדאורייתא. ובשפתו: "כל הגונב ממון משוה פרוטה ומעלה עובר על לא תעשה שנאמר (ויקרא י"ט י"א) לא תגנבו, ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבה אותו תורה לשלם, ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון גוי עובד עבודה זרה (הלכות גניבה א').

ליווי החקלאים הפלסטינים באזורי חיכוך, בליווי ואישור צה"ל, הוא היפוכה של ההלכה למעשה מן הטעם שכן גזל אסור מן התורה. אך במציאות הנוכחית, יש הקוראים בשם אלוהינו לגזל ופגיעה.

בחרנו לעמוד לצד המותקפים שכן אנו מאמינים כי "גורל אחד שם אותנו כאן", יהודים וערבים, מן הים עד הירדן. אנחנו מקדמים עתיד של עזרה הדדית ושמירה על זכויות אדם בסיסיות. היות ואנחנו מאמינים, כבן עזאי, בעקרון שנקרא בשבת הקרובה: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית, ה: א'), אנחנו מחוייבים בעמידה לצד האדם הנפגע, באשר הוא אדם.

אני מודע ומכיר את טענות הנגד של חלק מאחיי ואחיותיי המתנחלים. הם מדברים על פגיעה בהם, ונושאים צלקות של טרור מתמשך. אני מאמין כי שפיכות דמים וגזל אינם הפתרון. גם מצד מי שחיים תחת מציאות של כיבוש ושליטה צבאית. אנחנו ודאי מתנגדים ולא נותנים להם יד.

כיהודים וישראלים, אנחנו מחויבים לקדש שם שמיים ברבים ולכבד כל אדם סביבנו . ניסיונות של היבדלות, גירוש ופגיעה, בשם האל והיהדות, אינם רק בבחינת חילול השם אלא פוגעים בכולנו.

השלט בכניסה ליצהר צריך לעורר אותנו להבין: הכניסה ליהודים וערבים לדרך של פגיעה הדדית מסוכנת ופוגענית ותוביל למבוי סתום.

=======

אבי דבוש הוא פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי. משמש כמנכ"ל שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם.