הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר 'אורות שאול' בתל אביב, מתייחס לתופעה בה מפרסמים בתקשורת ציטוטים מפי גורמים עלומי שם, ואומר כי יש חובה להתעלם מדיווחים כאלה.

במסגרת קבוצת 'זיקים', בה הוא מפרסם מדי ערב מאמר קצר, כתב הרב שרלו: "הסכנה שמא מדובר בדבר שקר ברמות שונות, מחייבת אותנו להתרחק מכל הציטוטים האלה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הפגנה תל אביב הרב שרלו

המאמר המלא של הרב שלו

"אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר".

בין המשמעויות של פסוק זה נכללת חובת ההתעלמות מכל ציטוט של אנשים שהם "מקורבים", "בכירים", "רבנים מובילים", "פקידים בכירים" וכדו'. לא מזוהים. הדבר נובע משלוש סיבות:

ראשונה בהן היא העובדה שאין לנו שום מושג האם זה בכלל נכון. האם המדווח לא המציא את הדיווח במוחו. האם באמת מדובר ב'בכירים' או שהמדווח הוא שהעניק להם את התואר. האם הדיווח מדויק או שצריך לכוון אותו ועוד ועוד – זו סיבה ברמה העובדתית.

הסכנה שמא מדובר בדבר שקר ברמות שונות, למן שקר מוחלט ועד לשינויים משמעותיים שמשפיעים בצורה ניכרת על אמיתות הדיווח מחייבת אותנו להתרחק מכל הציטוטים האלה.

הסיבה השנייה היא חוסר יכולת ההתגוננות של המותקף. הוא לא יודע את ההקשר, את השיוך הפוליטי והמחנאי, את רמת הבקיאות של המתקיף, ועוד עניינים רבים אחרים.

הסיבה השלישית, והעמוקה יותר, היא שבדרך כלל, כאשר מדובר על עמדות של בכירים באמת, העובדה שהם מתחבאים מאחורי תארים מעין אלה, הופכת את עמדתם ללא לגיטימית.

המחבוא הזה מובן כאשר מדובר על אנשים חלשים או מוחלשים, שיש להם חשש אמיתי מפני נזק שייגרם להם אם יתברר שהם המקור. גם אז צריך לצמצם את הדרך הזו, וגם אז יש אפשרות שמדובר בשקר, אבל לפחות יש הצדקה למחבוא.

לעומת זאת, בכירים המסתתרים מאחורי כינויים מעין אלה אינם ראויים להתחשבות בדבריהם. באותה דרך שמנהיגים שאינם נותנים דוגמה אישית במעשיהם אינם ראויים שיצייתו להוראותיהם. ומפנים את הדרך לשכל הישר ולמוסריות של כל איש ואיש.